12 / 51
12
טכנולוגיה ורפואה
, שבו שותפים הטכניון, אוניברסיטת
BeyondSeq
סוף חודש יוני נחנך בישראל הקונסורציום הבינלאומי
תל אביב וחמישה גופים מבריטניה, שוודיה, בלגיה וצרפת. היעד: לפתח שיטות לפענוח מידע אפיגנטי
(“מעבר לריצוף”) נוסד הודות למענק של שישה מיליון יורו מ”הורייזון 0202”
BeyondSeq
מדוגמאות קליניות.
- תוכנית המסגרת של האיחוד האירופי, שבחרה בו ובשבע קבוצות מחקר נוספות מתוך 054 קבוצות שהגישו
הצעות.
“ריצוף הגנום האנושי הוא אחת המהפכות הדרמטיות ביותר בתחום מדעי החיים והרפואה,” מסביר פרופ’ עמית
מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, העומד בראש הקבוצה הטכניונית בקונסורציום. “עם זאת, שיטות הריצוף
) אך לא של מידע אפיגנטי.
A, C, G, T
הקיימות מאפשרות מיפוי של הרצף הגנומי הבסיסי (המיוצג באותיות
, המוביל לשגיאות בקריאת הרצף, מחיקה
DNA
יתר על כן, השיטות הקיימות מצריכות שכפול של מולקולות ה-
של המידע האפיגנטי ועלויות גבוהות. לכן אנו מפתחים טכניקות לקריאה של הרצף הגנטי והאפיגנטי, שאינן
מצריכות שכפול מולקולרי. בנוסף, הן מאפשרות להשתמש בדוגמאות זעירות המורכבות ממולקולות ספורות.”
על פי ההערכות, תשמש השיטה לאבחון מוקדם של מחלות ולמעקב אחר התפתחותן ללא צורך בהליך פולשני.
אפיגנטיקה היא ענף החוקר תהליכי שינוי כימיים בבסיסי ה דנ”א אך אינם כרוכים בשינוי רצף ה דנ”א. האפיגנום
גמיש ומשתנה כתוצאה מהשפעות סביבתיות כגון תזונה ולחץ, וזיהוי מוקדם של השינויים החלים בו עשוי
להוביל לטיפול מוקדם ויעיל יותר במחלות הנגזרות מהם, ובהן סרטן.
“ככל שמתפתח המחקר האפיגנטי מתבררת חשיבותו העצומה, שכן לאפיגנום השלכות קליניות רבות
ודרמטיות,” מסביר פרופ’ מלר. “פענוח הדינמיקה האפיגנטית היא אתגר מדעי עצום, שכן שיטות הריצוף
הקיימות אינן חושפות את המידע הזה באופן ישיר. זה אחד הפערים שהקונסורציום שלנו בא למלא: פיתוח
דרכים לקריאת האינפורמציה האפיגנטית לאורך מולקולות דנ”א בודדות ולפענוחה הממוחשב בהקשר הקליני,
לרצף
מעבר
ב
המועבר דרך חריר ננו-מטרי
DNA
אילוסטרציה של
BeyondSeq
הלוגו של קונסורציום
פרופ’ עמית מלר