19.05.17 | כ"ג אייר תשע"ז| 257 גליוןשביעי | 16
"נשכחו" ב פר שיצא לזכרו. אנחנו עושימ ב פר
תיקונ גדול וחושפימ את דבריהמ לציבור. אותו דבר
ביח לרב עובדיה. ה פרימ לזכרו לא עו קימ בעניינ,
אבל הרב היה דורש דרשות על יומ העצמאות ויומ
ירושלימ ומדבר על השמחה הגדולה בהקמת המדינה
ועל בניינ ירושלימ, ועל החובה להודות לה' ולא להיות
כפויי טובה. תלמידימ שלו מנ ימ לעשות 'אוקימתות'
בדבריו ולה תיר אותמ. לכנ אנחנו מדפי ימ לראשונה
דרשות הודאה של הרב עובדיה יו פ על יומ ירושלימ".
"אתקע בשופר בכותל"
בכרכ השלישי של ה פר ניתנת במה מיוחדת לתורת
ה וד, והמחבר מביא את דבריהמ של מקובלימ וגדולי
תורת הנ תר על משמעות המלחמה. כמו כנ, צירפ הרב
הירש נ פח הי טורי שמתאר את הרקע לתקופה ולמל
חמה. ל פר מצורפת ברכתו של הרב שאר ישוב כהנ, בנו
של הרב הנזיר שהיה מהראשונימ שנכנ לעיר העתיקה.
"הרב התרגש לראות את הדברימ ונתנ את ברכתו. שלו
שה חודשימ לאחר מכנ הוא נפטר", מ פר הירש.
ב פר נחשפימ גמ פרוטוקולימ של ישיבות הרבנות
הראשית בעקבות הניצחונ במלחמת ששת הימימ. בינ
היתר מתואר כיצד הרב יצחק אבוחצירא הציע לתקנ
ליומ ירושלימ קריאה בתורה והפטרה בברכות, ללא
חשש מברכה לבטלה. הרב שלומ יצחק הלוי, שהיה
חבר מועצת הרבנות הראשית, הציע שלא לומר תחנונ
במשכ שישה ימימ. הרב יהושע פיטו י מטוני , גמ
הוא חבר הרבנות הראשית, הציע לקבוע יומ הודאה
עמ 'הלל' בברכה בלילה וביומ, לתקנ על הני ימ
בברכת המזונ וקריאה בתורה.
הרב שלמה זווינ, מגדולי ההלכה בדור ההוא, תיאר
את ני י המלחמה וכתב שרבנימ חייבימ ל פר עליהמ.
"הימימ שהפכו לימימ הגדולימ בתולדות ישראל בכל
הזמנימ", הגדיל לומר. הרב עצמו ה כימ להצעה לומר
הלל בברכה.
מתברר כי בניגוד למה ש בורימ כיומ, גדולי הצי
בור החרדי והח ידי הבינו היטב את משמעות המלח
הרב שי הירש:
'הבבא חאקי'
היה ציוני נלהב
ובספר שיצא
עליו אין מילה
על יחסו לשחרור
ירושלים. גם
תלמידי הרב
עובדיה
מנסים לעשות
'אוקימתות'
ולהסתיר
את דבריו
מה ותוצאותיה, ובעיקר את משמעות איחוד ירושלימ.
הירש: "יש ב פר מ מכימ נדירימ. בינ היתר מופיע
תיאור הנאומ המרגש שנשא ראש ישיבת 'מיר', הרב
חיימ שמואלביצ' ז"ל, בהיכל הישיבה במלאת שבוע
ל יומ המלחמה. יש עדות על תשובה שנתנ הרב שלמה
זלמנ אוירבעכ בשנימ הראשונות לשחרור העיר, על ככ
שיש לומר 'הלל' בברכה ביומ ירושלימ, ותיאור של
האדמו"ר מוויז'ניצ, ה'אמרי חיימ', שעמ היוודע דבר
שחרור הכותל יצא בריקודימ במרפ ת ביתו, קרא לאנ
שימ שעברו ברחוב להצטרפ אליו וחילק לנוכחימ עוגות
ומשקאות. יש מכתב מאת מנהל קריית צאנז ללשכת
שר הביטחונ דיינ בו הוא כותב: 'ברכת האדמו"ר תלוה
את בנינו הלוחמימ עד הצעד האחרונ'".
הרב גורנ, שכיהנ אז כרב הצבאי הראשי, הפכ לאחד
הגיבורימ המזוהימ עמ המלחמה. לדברי הירש, שחוקר
את תורת הרב גורנ כבר שנימ רבות, אחד ה יפורימ
שאינמ ידועימ עליו נוגע לכיבוש קבר רחל. "הרב נכנ
למתחמ, השתטח על קברה של רחל אמנו וצעק: 'כנ
ציג צבא ההגנה לישראל באתי להודיע לכ ששבו בנימ
לגבולמ ויותר לא נעזבכ לעולמ'. בחצות הלילה א פ
הרב גורנ את כל החיילימ, הושיב אותמ על הרצפה
ויחד אמרו 'תיקונ חצות'. רק לאחר מכנ המשיכו לעבר
כיבוש גוש עציונ".
ברגע האחרונ לפני ירידת ה פר לדפו , נכנ אליו
יפור אחרונ בנוגע לרב גורנ. במהלכ התקנת ה פר
לדפו , הצנזורה התירה לפר ומ את הדברימ שאמר
חצי שנה אחרי המלחמה בפני מחלקת ההי טוריה של
צה"ל. מ תבר שדברי הרב משקפימ ממש חצי נבואה.
הוא מ פר על ביקורו בארה"ב, זמנ קצר לפני המ
לחמה, ומתאר חרדה גדולה מאוד עד כדי פחד מפני
שואה נו פת. כשראה הרב את החרדה פתח את ארונ
הקודש ואמר ככ: "באוזני פר התורה אני נשבע
שבכל קונ טלציה, נגד כל אויב וכל חזית שהיא, נגד
כל מדינה ערבית שהיא או כולנ יחד, אנחנו ננצח".
הרב גורנ אפ הודיע לבני הקהילה כי הוא מתכננ לת
•קוע בשופר בכותל המערבי, וככ אכנ היה.
"יש שמנסים לשכתב את
ההיסטוריה". חייל מתפלל
במלחמת ששת הימים
איתמר סג"ל י ו ם י ר ושל י ם
צילום: משה מילנר, לע"מ
מחויבות. הרב הירש