Background Image
Next Page  29 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 29 / 48 Previous Page
Page Background

29

| 19.06.15 |

ב' תמוז תשע"ה

| 165

גליון

שביעי

לא תזכור איכ נראיתי לפני הפיגוע, רק

דרכ התמונות".

איזו בת מצווה תכננתמ לאיילה?

”מבחינה טכנית, חשבנו על אירוע

מצומצמ למשפחה.לכל היותר להזמינ את

בני הדודימ", מ פרת רות, ”מבחינת תוכנ

האירוע, חשוב היה לנו שמ יבה המציינת

קבלת עול מצוות, תהיה בעלת ערכ. לא

תיארנו לעצמנו איזה משמעות היא תקבל

ב ופו של דבר. אחרי הפיגוע החלטנו

שטבעי יהיה לצרפ לחגיגת בת המצווה את

מ יבת ההודיה".

ציפי ה בתא מ פרת שהמשפחה לא

הייתה ערוכה למבול הודעות התמיכה

שהתקבלו כשנודע לציבור שאיילה מת

כוונת לחגוג בת מצווה. ”קיבלנו כמות

אדירה של הודעות וברכות מהמוני אנ

שימ שהתעניינו בבת המצווה של איילה",

מ פרת ציפי, ”אני אישית קיבלתי הוד

עות מאנשימ שממש הרגישו שלא מדובר

באירוע פרטי אלא בחגיגה לאומית".

ורות מו יפה: ”אחרי הפיגוע, המונ אנ

שימ התפללו לשלומה של איילה והרגישו

שזו הילדה שלהמ. אז עכשיו, כשיש לאיילה

שמחה, עמ ישראל מרגיש שהוא שמח עמ

הילדה שלו, וזו לגמרי שמחה של כולמ".

לעלות בקודש

במשכ השבוע איילה נמצאת בבית

החולימ במחלקת השיקומ. אבל לפני הבת

מצווה קבלה המשפחה ’רגילה' מבית החו

לימ על מנת לארגנ את ה ידורימ לחגיגה.

משפחת שפירא מצאה גמ את הזמנ להג

שימ חלומ של איילה ולעלות להר הבית.

מ תבר שהשאיפה לעלות למקומ הקדוש

הייתה אצל איילה עוד מילדות. ”כשאיילה

הייתה כבר בת 11 היא בקשה מאיתנו

שביומ בת המצווה שלה היא רוצה לעלות

להר הבית. ה ברנו לה שלצערנו, מכיוונ

שתאריכ בת המצווה יוצא ביומ שישי

וביומ זה א ור ליהודימ לעלות להר הבית,

נאלצ לעלות במועד קרוב ככל הניתנ.

הרגשנו שלילדה כזו, שיש לה שאיפה

לקודש, אי אפשר ל רב לבקשה שלה ולא

לעלות. העדפנו לוותר על דברימ אחרימ

בדרכ אבל לא על העלייה להר הבית",

מ פרת רות.

זו אינה הפעמ הראשונה שאתמ

עולימ להר הבית. איכ התחושה לעלות

אחרי האירוע הקשה שחוויתמ? איכ

אתמ מרגישימ ביח לככ שיש מתנגדימ

בקרב הציבור לעליה?

רות: ”בפעמ הראשונה שעליתי להר

הבית, זה היה לפני כ-11 שנה כשאני מלווה

קרובת משפחה שהייתה כלה באותו היומ.

באותה תקופה עלו שנימ שלושה יהודימ

צילום: גילעד הדרי - ארגון 'חוזרים להר'

”אחרי הפיגוע,

רות שפירא:

המון אנשים התפללו

לשלומה של איילה והרגישו

שזו הילדה שלהם. אז עכשיו,

כשיש לאיילה שמחה, עם

ישראל מרגיש שהוא שמח

עם הילדה שלו, וזו לגמרי

שמחה של כולם"

בחודש. היומ העלייה להר הבית נמצאת

במיינ טרימ של הציבור הדתי. בכל יומ יש

מ פר קבוצות יהודימ שמחכות להיכנ .

שלא לדבר על חגימ, שאז משתרכימ טורימ

ארוכימ של יהודימ ומשפחות שלמות שצרי

כות להתרכז בזמנ המועט שמשטרת ישראל

נותנת להמ בכדי להיכנ להר. החוויה לא

קלה, בגלל היח של המשטרה לכל מי שמ

זוהה כדתי. אנחנו מעוכבימ שעות בשמש, כי

אנחנו עולימ להר הבית בטהרה. כשהשוטרימ

רואימ אישה עמ מטפחת או גבר עמ ציציות,

מתייח ימ אליו כאל מישהו שמ כנ את המ

קומ הקדוש, לעומת התיירימ הגויימ, העו

מדימ בתור המקביל אלינו,שעולימ ונכנ ימ

ללא עיכוב לכל שטח ההר. המקומ היחיד בו

אני מרגישה ממש גלות, זה הר הבית. הת

חושה היא של מדיניות כנועה, בדיוק כפי

שמתייח ימ לביטחונ שלנו".

אני רוצה לחזור לערב הפיגוע.

כשהאירוע התרחש, הבנתמ מה קורה?

”כחודש לפני הפיגוע, זרקו על

רות:

הרכב שלי, באותו המקומ, בקבוק תב

ערה. בנ יצאתי ללא פגע. באותו הלילה

של הפיגוע הייתי בבית עמ ארבעת הבנות.

מלבד התינוקת שהייתה אז בת שנה ורבע,

כולנ היו ערות וצפו במתרחש. בהתחלה,

ילדתי בת ה-01 ששמעה על בקבוק התב

ערה שנזרק, היא לא הבינה את גודל הא ונ,

היא התבא ה בעיקר מהעובדה שקיוותה

שאבנר ייקח אותה לפעילות ב ניפ באותו

הערב, ועכשיו היא הבינה שכנראה תהיה

פרוצדורה של גירת הציר והבאת צבא

ולכנ הוא יתעכב והיא לא תוכל לרדת ל

ניפ", מ פרת רות בחיוכ, ”כשאבנר ואיילה

הגיעו הביתה, היה חשוכ. הבחנתי שממש

יוצא לאבנר עשנ מהגב ואת איילה לא ממש

ראיתי ולא הבנתי באותמ רגעימ את חומרת

הפציעה. חשבתי שהפצוע הקשה זה אבנר.

שתי הבנות הגדולות יותר ראו את איילה

והחלו לצרוח. הנ ראו מראות שילדות בגיל

שלהנ לא רואות ולא צריכות להיחשפ. לק

חתי את איילה ושטפתי אותה. לאחר מכאנ

יצאנו עמ אחד השכנימ לקראת האמבולנ

שהגיע רק אחרי כרבע שעה. הבנו שכל רגע

כאנ הוא קריטי. לא אשכח שאיילה הייתה

בהכרה כל הזמנ עד שהרדימו אותה".

”את ההודעה על הפיגוע קבלנו נורא

מהר", מצטרפת ציפי לשיחה, ”התקשורת

כבר פר מה את כל מה שקרה דקות אחרי

האירוע ואפ הגיעה למקומ לפני מכבי

האש".

זקוקים לביטחון בכל הארץ

אתנ מפחדות היומ לנ וע בכביש לאל

מתנ או בכבישי יהודה ושומרונ?

”מבחינה פ יכולוגית", אומרת

"הרגשנו שילדה כזו שיש לה שאיפה לקודש, אי אפשר לסרב לבקשה שלה ולא לעלות".

משפחת שפירא בהר הבית