43 | 12.06.15 | כ"ה סיון תשע"ה| 164 גליוןשביעי
סיפור לשבת
המסיבה והדאגה
בעוד חודש תחול בת המצוה של ליבית.
ליבית התרגשה ועשתה לעצמה רשימה של
הדברים שצריך לדאוג להם. דרשה, ביגוד,
הזמנות ועוד. בהתחלה הכינה ליבית דרשה
ואז הקליטה את עצמה כדי לבדוק איך היא
קוראת. הקריאה לא מצאה חן בעיני ליבית.
"יגידו שאני נשמעת כמו צפצפה תינוקית",
חששה ליבית. "אני צריכה קצת לעבות את
הקול שלי". ליבית הקליטה שוב.
"יאמרו שאני נשמעת כמו
גבר", אמרה ליבית לעצמה
באכזבה. ליבית הקליטה שוב.
"אני נשמעת 'על הפנים'",
חשבה לעצמה. "זה נשמע
קול של מכונית צרודה".
ליבית חששה מאוד. בלילות
היא חלמה שהיא אומרת
את הדרשה וכל החברות
צוחקות עליה.
אחרי הצהריים הלכה ליבית
עם אמה לקנות שמלה.
בחנות היו שמלות רבות,
ליבית עברה על כל השמלות.
"זאת רחבה מדי, יגידו שאני
נראית כמו חבית, זו שמלה של תינוקות,
זו מגונדרת מידי יגידו שאני טווסה". אמא
וליבית עזבו את החנות, מבלי שליבית
מדדה אפילו שמלה אחת. בשאר החנויות
גם כן פסלה ליבית את מה שהציעה לה
אמא, שתיהן חזרו הביתה בידיים ריקות.
בלילה, נדמה היה לאבא שהוא שומע קול
בכי מחדרה של ליבית. הוא פסע חרש
לתוך החדר, וראה את ליבית מכוסה היטב
בשמיכה. ראשה היה טמון בתוך הכרית, והיא
מיררה בבכי. אבא הניח את ידו על ראשה
של ליבית.
"מדוע את בוכה"? שאל אבא. "אני לא
רוצה בת מצווה", בכתה ליבית. "שום
דבר לא מצליח לי. בדרשה הקלטתי את
עצמי, ואני נשמעת איום ונורא. שמלה
לא הצלחתי לבחור, זאת תהיה בת מצוה
נוראה". "כל החששות שלך נמצאים
אצלך בדמיון" אמר אבא.
בואי נלמד מהפרשה.
המרגלים אמרו "ונהי
בעינינו כחגבים - וכן
היינו בעיניהם", המרגלים
חשבו את עצמם לעלובים
וחלשים. אם אדם חושב את
עצמו לקטן ועלוב, בסופו
של דבר, זו תהיה התדמית
שלו גם בעיני אחרים. ולכן,
"וכן היינו בעיניהם". אם את
תחשבי שאת לא קוראת יפה
את הדרשה, בסופו של דבר
לא תקראי יפה, והכל ירגישו
בזה. מדוע את חוששת כל הזמן
ממה שיגידו עליך? תפסיקי לחשוש,
תהיי שמחה במה שאת ואיך שאת ותראי
שתהיה לך בת מצוה מקסימה". ליבית
חשבה על הדברים שאמר אבא והשתכנעה.
בבוקר שלמחרת תיקתקה יחד עם אמא את
ההכנות בשמחה.
מסיבת בת המצווה של ליבית היתה מוצלחת
מאוד. בסוף הערב אמרה ליבית לאמא ואבא,
שזה היה היום הנפלא ביותר בחייה.