חגי תשרי תשע"ה ספטמבר-אוקטובר 4102
86
המשך בעמ' 88
י
ש שאלה שלפעמים אני נתקלת
בה והיא: "תגידי, אה, את לא קצת
מכורה לריקודים עם הגלגלים"?
ולי יש תמיד את אותה תשובה "כן! ברור,
זה עדיף מלהתמכר לסמים, פרוזאק, או
הרס עצמי לא?"
לא מזמן יצא לי לדבר על הנושא הזה
עם... אסירים בכלא מעשיהו. כשנכנסנו
בשערי הכלא, התעכבנו חצי שעה לקחו
לנו את הטלפונים
הניידים, תעודות הזהות,
וחפרו המון זמן בוואנים
של הנכים.
יעסוק
"השבוע
ואיך
בהתמכרויות
מתמודדים כנגד זה"
אמרה לי הבחורה
בשב"ס בטלפון שלושה
שבועות קודם לכן,
ואני מצאתי את עצמי
עומדת מול 06 אסירים
בסרבלים כתומים
שישבו וחיכו לנו במעגל
ענקי ויחד עם קבוצת
"גלגלדאנס" שלי ניסנו
לומר להם דרך הריקוד שאנחנו בחרנו
בהתמכרות חיובית ביותר.
האמת בתחילה החבר'ס שלי היו קצת
מבוישים כזה, רקדו עם עצמם וחייכו
מעט, ולמה זה היה מעט קשה? כי אפילו
שהמקום היה מגרש ספורט ואפילו שהיה
נראה כמו יישוב שיתופי או פאתי קיבוץ,
כשהרמתי את העיניים ראיתי גדרות תיל
וחומות. הרבה בטון של חומות שסגר את
הנשמה...אפילו שלי.
אז הבטתי לשמים תוך כדי ריקוד וזה
ביטל לי את עמוד השמירה והסתכלתי
לאסירים בעיניים וזה קצת הסיר לי את
חומת השמירה האנושית הרבה שהייתה
שם. כל הזמן ספרו אותם. "אגף 1
ספירה"..."אגף 2 ספירה" ובין לבין הייתה
כזו צפירה שמעידה על משהו בנהלי
הכלא. וכמה חומות וגדרות ואפור, הרבה
אפור.
הצגתי את חברי הקבוצה המדהימה
בתבל, ה"גלגלדאנס" שלי, הם מחאו לנו
כפיים והבנות קצרו שריקות ואני נזכרתי
שזה כלא גברים ובטח הרבה זמן לא יצא
להם לפגוש נשים... (-:
אחרי שרקדנו מספר ריקודים, שאלתי
"מי רוצה לקום לרקוד איתנו?" היה שם
איש חביב כזה שישר ניגש לרקוד ועוד
כמה צעירים נחמדים שרקדו איתנו את
ריקוד השורות, תפילה זה היה ממש
סוחף. הם היו כאלו מקסימים שתהיתי
אם הם באמת פושעים בחיי! הם סידרו
לי את הכבלים של המחשב ועזרו לי
עם המיגרופון והיו נימוסיים להפליא...
(-: חלקם הם דוברי ערבית, ואת חלקם
יכולתי לדמיין ללא הסרבל הכתום
כאנשים מן היישוב, הפנים שלהם היו כל
כך טובות שזה בלתי נתפס שהם פושעים
מועדים בחברה.
אחר כך קצת שוחחנו איתם,
הילה כבשה את הלב שסיפרה
איך חלמה שנים לרקוד והיתה
הולכת ומציצה בהרקדות
הרגילות במשך שעות עד
שפתחו הרקדת גלגלים
בהרצליה והיא היתה נוסעת
לשם כאחוזת דיבוק מאשדוד
עד הרצליה ולא פספסה אף
הרקדה. לאה'לה אמרה להם
בפשטות ש"אם אנחנו יכולים
אז גם אתם" ואבנר פשוט
אמר שכל מה שצריך בשביל
לרקוד זה... לחייך. אני עמדתי
לי בצד והלב שלי התרחב , כמו
איזה אימא טווסה שוב הייתי
גאה בחומר האנושי שמכיל את קבוצת
גלגלדאנס.
אבל אתם זוכרים שיש לי קוצים בישבן?
אז כדי לא לשעמם את עצמי החלטתי
להקים את כולם על הרגליים, האסירים
וגם הסוהרים וגם שב"ס ובעצם כולם
כולם כדי לעשות תיגוף! תיגוף זה שיטת
תיפוף על הגוף שבה מפעילים קהל שלם
ללא ניסיון קודם. כמובן שעשיתי ניסוי
כלים ואמרתי להם מה לעשות, ותתפלאו
בני מה איש ית. . .
מאיה גבע
תשע"ד יולי 4102
42
ת הטלפונים
עודות
הזהות, וחפרו המון זמן
בוואנים של הנכים.
יעסוק
ואיך
כנגד זה"
לי הבחורה
בט פון
ל שה שבועות קודם
לכן, ואני מצ י את
צ י ע מדת מול
06 אסירים בסרבלים
כתומים שישבו וחיכו
ל ו במעגל נקי ויחד
עם קבוצת גלג דא "
שלי ניסנו לומ ל ם דרך הריקוד שאנח
חרנו בה מכרות חיובית ביותר.
ן היישוב, הפנים שלהם היו
ל כך טובות שזה בלתי נתפס ה
פ שעי מועדים בחברה.
ר
יל
יך
ולכ
רגילו
ו
ב ר לי ו י
ו
ל
י
ר ה. ה'
ו "
ב
ז
ר
לר ו זה . ך.
לי בצד והלב שלי התרחב ,
כמו זה אימא טווסה שוב
הייתי גאה בחומר האנושי שמכיל א
קבוצת גלגלדאנס.
כדי לעשו תיגוף! תיגוף זה
ש טת תיפוף על גוף שבה מפעילי
קהל שלם ללא ניסיו קודם. כמובן
שעשיתי ניסוי כלים ואמר י להם מה
התמכרות טובה...
בנ י מה א י ש ית...
מאיה גבע
