6 / 150
אני חשה גאווה עצומה להתמנות לשרה הממונה על אחת
המערכות הציבוריות החשובות, המקצועיות והמרשי
־
מות ביותר שבנתה החברה הישראלית. המשפט הוא
טבורו של עולם; הוא משפיע על כל תחום בחיי הפרט
בחברה - מיום לידתו ועד יום מותו. הוא נוגע בכל רו
־
בדי חיינו. הוא מכוון את התנהגותנו, מפריד בין רצוי
ללא רצוי, בין נכון לשגוי, בין מותר לאסור.
קיום מערכת משפטית וקיום צדק הם מן היסודות
השורשיים של מורשת עם ישראל. כל התאגדות של פר
־
טים, השואפת לקיים בתוכה חיים בריאים ומוסריים, חייבת
להעמיד מערכת משפטית עצמאית, אמיצה ומאוזנת, שתתור אחר
האמת, תרדוף אחר הצדק, ותספק סעד לזקוק לו. זהו אינטרס ציבורי
מן המעלה הראשונה.
מערכת המשפט היא אחד מסמליה הבולטים של הדמוקרטיה.
בית המשפט העליון, העומד בראש מערכת זו, תמיד היה ועודנו
גאווה לאומית, בשל ההגנה על זכויות האדם ועל ערכי היסוד של
מדינת ישראל.
בית המשפט העליון שלנו קנה מקום
של כבוד בזירה המשפטית הישראלית
והבינלאומית כאחת. אפעל לשימור
מעמדו זה, כשעקרון שלטון החוק לנגד
עיניי. סוגיות רבות וחשובות עומדות
לפניי עם כניסתי לתפקיד - מהן עניינים
מקצועיים שהמתינו לכניסת השר
החדש לתפקידו, מהן ענייני מהות ועוד.
אני מבטיחה כי אגש לכלל הסוגיות
בכובד ראש, באוזן כרויה ומתוך דיאלוג,
הערכה וכבוד לכלל השותפים בעשייה.
הוא הדין ביחס לסוגיית לשכת עור
־
"אני כופרת בחלוקה
בין בני אור לבני חושך"
יום לאחר כניסתה לתפקיד, עמדה שרת המשפטים החדשה איילת שקד על
חשיבותו של בית המשפט העליון ("הוא תמיד היה ועודנו גאווה לאומית") ולצד
זאת הדגישה את כוונתה לחדד את האיזון בין הרשויות ("אני מתכוונת לפעול
לחיזוק ריבונותה של הכנסת ושל יכולתה של הממשלה לפעול")
כי הדין והחוק שמכוחו היא פועלת. בימים אלה אני לומ
־
דת את הנושא על היבטיו השונים. ברורה לי חשיבותו,
ואדרש לו. לא אשאיר את הסוגיה יתומה ממענה.
סוגיה שנייה שאדרש אליה נוגעת לשאלת האיזו
־
נים הרצויים בין הרשויות. השופט אהרן ברק אמר:
"המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה
המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי
- בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים
- ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצו
־
רך לאזן בין ערכים מתנגשים. במקום שקיים בו ערך, קיים גם
ערך נוגד. התזה מלווה תמיד על ידי האנטיתזה. המשפט מחפש את
הסינתזה".
המשפט, הדין, מושתתים על עקרון הפשרה והאיזון, בהנחה שאין
אמת אבסולוטית. עקרון האיזון מלווה לא רק את המערכת המ
־
שפטית עצמה, אלא גם את מערכת השלטון כולה ואת היחס בין
הרשויות - על פי רעיון הפרדת הרשויות של מונטסקייה; שהרי רק
הפרדת רשויות אמיתית תבטיח את
קיומה של דמוקרטיה, שבה, בין היתר,
נשמרת חירות הפרט ומוגנות זכויות
אדם. האיזונים הללו הם עדינים, מור
־
כבים, אך מחויבי המציאות הם.
עלינו לזכור כי פירושה המילולי של
המילה "דמוקרטיה" הוא שלטון העם.
משמעות הדבר כי העם הוא הריבון,
והוא בוחר את נציגיו.
כאשר הובאה לפני הלל הזקן שאלה
שעסקה בהלכות קורבן הפסח בבית
המקדש, פסק הוא שמנהג הציבור הוא
הקובע. עמדתו השתרשה לאחר מכן
"אני מצפה מעצמי ומאחרים לשיח
מכובד ומכבד, ליושרה, לפתיחות
ולפלורליזם אמיתי, במיוחד ממי
שערכי חופש הביטוי וחירות הדעה
נטועים בליבו ובפיו. אני מצפה
לשיח נטול עריצות מחשבתית
ודעות קדומות, ולשיח שבו לכולם
יש אינטרס אחד ומאוחד - הרדיפה
אחר האמת והצדק"
יוני 5102
עורך הדין
׀
6
שרת המשפטים
איילת שקד