54 / 150
סדר יום
סיכום תקופה: הסתיימו שלושת חודשי הכתיבה של הנשיא בדימוס גרוניס
השופט אשר גרוניס הוא במובנים אחדים
ממשיכם של השופטים הדגולים יואל זוסמן ושל
־
מה לוין. הוא הכיר בחשיבותו של הצד הפרוצדורלי
במשפט, והייתה בו צניעות שהקרינה על תפקידו
כשופט. הוא הבין את גבולות המשפט והכיר בכך
שבכל הנוגע לסבירות, אין לבית המשפט יתרון על
פני הממשלה והכנסת. לפיכך עילת ההתערבות של
"חוסר סבירות", שתפסה אצלנו את מרכז הבמה,
יש לה מקום רק בשוליים, אם בכלל. גרוניס לא היה
נשיא דומיננטי ולא הכתיב את הקו של בית המשפט.
עמדתו ההגיונית בעניין העילה של "חוסר סבירות"
לא נהפכה לעמדת בית המשפט, ולא פעם הוא נותר
במיעוט. עם זאת הייתה לו השפעה ניכרת.
נושאי ביטחון
בתקופת נשיאותו של
גרוניס חלה רגיעה מסוימת
במהפכה המשפטית. אפשר
שהשינוי הדרמטי ביותר
התחולל בכל הנוגע ליחס
לטרור. המהפכה המשפ
־
טית בשיא ימיה התאפיינה
בקנאות שבה הגן בג"ץ על
זכויות הטרוריסטים והכ
־
ביד על המאבק בהם, במידה
אחרית דברי הנשיא
לאחרונה ניתנו כמה פסקי דין מרכזיים, למשל בעניין חוק החרם ובעניין
העלאת אחוז החסימה, שהיו אות הסיום לכהונתו של הנשיא גרוניס.
אמנם ההלכות שהעניקו לבית המשפט העליון כוח בלתי מוגבל נותרו
בעינן גם בתקופתו של גרוניס, אולם בהחלט ניכרת התמתנות בהפעלתו
שהציבה אותו על גבול הפוסט־ציונות.
די להזכיר אחדים מפסקי הדין שניתנו באותם
ימים, למשל את חיוב המדינה להחזיר ללבנון לוחמי
חיזבאללה שריצו את עונשם, וזאת בשעה שחיזבא
־
ללה סירב למסור מידע כלשהו על רון ארד (פס"ד
"קלפי המיקוח"), דיון באספקת חשמל ודלק לשלטון
החמאס בעזה, והתערבות ופיקוח על מהלך הלחימה
בארגוני הטרור. תופעות אלה נעלמו בתקופתו של
גרוניס. במבצע "צוק איתן" לא הייתה שום עתירה
מסוג זה לבג"ץ; כנראה חלחלה ההבנה שאין סיכוי
לעתירות כאלה. הייתה אמנם עתירה לבג"ץ של אר
־
גון "בצלם", שדרש מרשות השידור לאפשר לו לה
־
ציג בשידור פרסומת שמות של ילדים שנהרגו בעזה,
אולם העתירה, שלא נגעה
לניהול הלחימה, נדחתה.
התפתחות חיובית הייתה
גם בעניין פסק הדין שניתן
כנגד דעת מיעוט של השופט
חנן מלצר, ובו אושר למוס
־
טפה דיראני, שהוחזר ללבנון
וחזר להיות פעיל בארגון
טרור, להגיש תביעת פיצויים
על עינויים שלטענתו עבר בי
־
שראל. פסק הדין בוטל בדיון
הנוסף בהרכב בראשות גרו
־
דניאל פרידמן
אנו עדים לשיפור במצב
שקדם לתחילת כהונתו של
גרוניס, אולם הדברים עדיין
רחוקים מלהשביע רצון, ובית
המשפט ממשיך לגבות
מעצמו, ממערכת המשפט
ומהמדינה כולה את מחיר
המהפכה המשפטית
פרופ' דניאל פרידמן,
שר המשפטים בשנים
2007-2009
יוני 5102
עורך הדין
׀
54