זה עורר תקווה למהפכה, אך היה זה בית המשפט הע
פ
ליון שבהזדמנות הראשונה הבהיר כי אין בחידוש כדי
לשנות את הדין הקיים: "המחוקק לא התכוון להביא
.)
לשינוי דרמטי באופיה של ההגנה" (טגר
הכוח המניע של טענת ההגנה מן הצדק הוא
ההתערבות השיפוטית, הביקורת השיפוטית על
מעשה התביעה הננקטת מכוח האיזון בין הרשויות
והמהווה איזון לכוחה של הרשות ואיזון לרעיון
המוחלט של הפרדת הרשויות. העמדה לדין פלילי
היא מעשה שלטוני המופעל בשיקול דעת שהוקנה
לתביעה הפלילית על פי החוק. בפסיקת בית המ
פ
שפט העליון משך עשרות שנים הוכר שיקול הדעת
:
שמפעילה התביעה בהעמידה לדין כמעשה מורכב
"החלטה מורכבת, קשה ורבת
פרג
37/07
(ע"פ
"
התלבטויות
במסגפ
.)
נ' מדינת ישרא
ל
רת הביקורת השיפוטית על
מעשה הרשות הוכר שיקול
הדעת הנתון לתביעה הכ
פ
,
ללית כשיקול דעת עצמאי
,
רחב ביותר וכמעט מוחלט
ובלשון בית המשפט: ״שיקול
דעת רחב מני רחב״ (בג"ץ
מעריב נ' היועץ
4736/98
.)
המשפטי לממשלה
במרכז שיקול הדעת שמ
פ
פעילה התביעה עומדת הב
פ
חינה של דיות הראיות להרשעה. הבחינה של דיות
הראיות היא מתפקידו החיוני של התובע, גרעין
עשייתו המקצועית, בבחינת אומנותו. בית המש
פ
פט העליון מכיר זה עשרות בשנים במלאכת הע
פ
רכת הראיות כפן הנתון למומחיותה המיוחדת של
התביעה. לאחרונה, בהחלטה בעתירה בעניין הנשיא
לשעבר קצב, נשא בית המשפט דברי הלל למלאכת
שקילת הראיות על ידי התביעה: "...מלאכת הער
פ
כת הראיות היא מורכבת ורבת פנים... היא בנויה
על בדיקה טכנית של הראיות בצד הערכת משקלן
הסגולי ומהימנותן, בהשתלבותן זו עם זו למערך
־
פלונית (א') נ' היועץ המ
5699/07
כולל..." (בג"ץ
.)
שפטי לממשלה
פועל יוצא מן ההכרה בשיקול הדעת הרחב הנתון
למאשימה הוא גבול ההתערבות השיפוטית. משמ
פ
עות שיקול הדעת העצמאי של התביעה היא צמצום
הביקורת השיפוטית. הביקורת השיפוטית שנוקט
בית המשפט העליון בישראל על מעשה התביעה
היא מתונה וזהירה. במשך שנים גוזר בית המש
פ
פט העליון על עצמו ריסון בהתערבות בהחלטות
התביעה. בית המשפט המשיך וגזר על עצמו איפוק
גם במקרים שהיה סבור כי החלטת המאשימה
אינה נכונה ולא התערב גם במקרים שהקושי בה
פ
חלטות היה ניכר, למשל במקרה שהיועץ המשפטי
לממשלה שינה את דעתו (כמו בבג"ץ האמור בעניין
קצב), ולא במקרה שחילוקי דעות בקרב המאשימה
היו גלויים וידועים כמו בפרשת האי היווני (בג"ץ
־
התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ המש
5675/04
.)
פטי לממשלה
הנה כי כן, בעוד שבער
פ
כאות הדיוניות שוררת הילו
פ
לת ההגנה מן הצדק, הכרוכה
בהתערבות ישירה במעשה
התביעה, ממשיכה הערכאה
המשפטית העליונה לכבד
את רוחב שיקול הדעת הנתון
למאשימה, ונוקטת מתינות
וצמצום בהתערבות בהחל
פ
.
טות התביעה
בפסק דין שנפסק לאח
פ
רונה בבית המשפט המחו
פ
)
זי בתל אביב (ע"פ (ת"א
), בערעור
גרינוולד
'
מדינת ישראל נ
15757-04-11
על החלטה לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן
הצדק בשל אכיפה בררנית, חזר בית המשפט על מו
פ
שכלות היסוד בדבר עצמאות שיקול הדעת של הת
פ
ביעה הכללית: "שיקול דעתה של התביעה הוא אפוא
,'
רחב מאוד.... בית המשפט אינו הופך ל'תובע על
ובהפעילו את חרב הביקורת השיפוטית אינו מחליף
."
את שיקול דעתה של התביעה בשיקול דעתו שלו
השימוש המופרז בטענת ההגנה מן הצדק אינו
עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, ואינו הולם את
הריסון שנוהגת הערכאה המשפטית העליונה כלפי
מלאכת התביעה. יש להאמין כי ריסון זה יונחל בקרב
הערכאות הדיוניות עד שישכך את ההילולה מן הצדק
,
במקרים שהיא עלולה לפגוע לשווא בהליך הפלילי
.
החיוני לשמירה על חברה מתוקנת
בניגוד לשימוש המופרז
,
בדוקטרינת ההגנה מן הצדק
הכרוכה בהתערבות ישירה
במעשה התביעה, ממשיכה
הערכאה המשפטית העליונה
לכבד את רוחב שיקול הדעת
הנתון למאשימה, ונוקטת
מתינות וצמצום בהתערבות
בהחלטות התביעה
91
׀
עורך הדין
2013
ינואר