פלילי
ריסון השימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק
האומנם התווה פסק דין
בורוביץ' מבחן מרוכך לטענת
ההגנה מן הצדק? עובדה
ראשונית שכמו נשתכחה היא
כי בית המשפט העליון לא
נעתר לבקשה ולא ביטל את
כתב האישום, אף שהטענה
נטענה במלוא העוצמה
ולא הזכירה לבית המשפט לקבוע מועדים? הגנה
?
מן הצדק; כתב האישום לא פורט דיו בנספחים
הגנה מן הצדק. כה רווח השימוש בטענת ההגנה
מן הצדק, עד כי יש שהתרשמו שהתחוללה מהפ
פ
כה בדין הפלילי, ויש שהכתירוה כ"מהפכת ההגנה
עורך
,)2010(
מן הצדק" (ראו למשל ישגב נקדימון
.)10-14 '
9, עמ
הדין
האומנם מהפכה? זאת לדעת כי ההילולה של
ההגנה מן הצדק היא נחלת הערכאות הדיוניות
בלבד, והיא דועכת ומרוסנת ככל שעולים במעלה
הערכאות. כדי שתתחולל מהפכה משפטית יש צורך
שתתרחש, ולפחות תשתלב, בערכאה המשפטית
העליונה. והנה בניגוד לרושם הרווח, בית המשפט
העליון בישראל לא נתן ידו לביטול כתב אישום בשל
הגנה מן הצדק. למעט מקרה יחיד וחריג שלא היה
2531/01
בהליך פלילי (על"ע
חרמון נ' הוועד המרכזי של
), לא הקנה
לשכת עורכי הדין
בית המשפט העליון ביש
פ
ראל את הסעד של ההג
פ
נה מן הצדק. בכל המקרים
שהועלתה הטענה לדיון בע
פ
רכאה העליונה, נדחתה הב
פ
.
קשה לביטול כתב האישום
בכל המקרים שנדונו לפניו
סירב בית המשפט העליון
להעניק את הסעד, ובבחינה
של הפגיעה הנטענת כרך
דיון בחשיבות ההליך הפלילי. בית המשפט העליון
העמיד את חומרת הפגיעה בנאשם אל מול חיוניות
ההליך וחשיבותו, ובאיזון שערך בין עוצמת הפגיעה
הנטענת לבין הפגיעה בהליך נמצאה חשיבות עליונה
.
לקיום ההליך
השימוש הכה פופולרי בטענת ההגנה מן הצדק
נשען על מוסכמה רווחת כי חל שינוי מכריע במבחן
יישומה של ההגנה ממבחן מחמיר שנעשה בו שי
פ
מוש במקרים חריגים למבחן מקל ומרוכך. מוסכמה
זו מבוססת על התבוננות שגויה בפסק דין של בית
המשפט העליון בפרשת קרטל חברות הביטוח, הוא
'
מדינת ישראל נ
4855/02
פסק דין בורוביץ' (ע"פ
.)
'
בורוביץ
:
'; להלן
בורוביץ
האומנם מבחן מרוכך? דוקטרינת ההגנה מן הצדק
הובאה אל המשפט הישראלי בשנות הפ09 בפסק
הדין של בית המשפט העליון שאישר את הרשעתם
בפלילים של הבנקאים האחראים לתוצאות ויסות
;
יפת נ' מדינת ישראל
2910/94
מניות הבנקים (ע"פ
). הדוקטרינה שהובאה אז מן המפ
פרשת יפת
:
להלן
שפט האנגלי התבססה על התורה האנגלית "השתק
הרשות", שלפיה שמורה לבית משפט סמכות לבטל
כתב אישום או לעצור הליך שמכוחו הובא נאשם
לדין אם התנהגות הרשות פוגענית, למשל במקרה
שהנאשם הודח למעשיו על ידי הרשות. סמכות זו
מושתתת על התפיסה בדבר הסמכות הטבועה לבית
משפט לעצור הליך הסותר עקרונות של צדק ושל
הגינות משפטית. ההגנה מן הצדק על פי השתק הר
פ
שיש בה משום רדיפ
"
שות דנה בהתנהגות התביעה
פה, דיכוי והתעמרות בנאשם", התנהגות שבה ״המ
פ
צפון מזדעזע ותחושת הצדק
האוניברסלית נפגעת״. בית
המשפט בפרשת יפת קבע
כי ההגנה מן הצדק תישמר
למקרים חריגים: "ביטולו
של משפט פלילי, על המ
פ
שמעויות הנלוות לכך, יכול
שייעשה רק במקרים קיצו
פ
ניים וחריגים". היקף ההגנה
מן הצדק שהוכר בפרשת יפת
צומצם להיקפו במקור: למ
פ
קרים המקיימים את תורת
המניעות השלטונית, "השתק
הרשות" ו"סיכון כפול". בסופו של ההליך לא העניק
בית המשפט לנאשמים את ההגנה, משמצא כי הת
פ
ערבות הרשויות בוויסות לא הייתה בחומרה המצ
פ
.
דיקה את ביטול ההליך
בחלוף עשור מפרשת יפת נדון בבית המשפט הע
פ
ליון הערעור על הרשעותיהם של מנהלי חברות בי
פ
טוח באשמה שיצרו קרטל ביטוח. הנאשמים בפרשת
בורוביץ' העלו שורה של טענות על ההליך שננקט
נגדם - טענות כלפי החקירה וטענות נגד ההחלטה
על העמדתם לדין - וטענו כי יש בכל אחד מן הפג
פ
מים ובמיוחד בהצטברם כדי לגבש עבורם את הסעד
.
של ההגנה מן הצדק
בית המשפט העליון היטה אוזנו לקריאות שהועלו
אותה עת להרחבה של ההגנה, וקבע כי "בעיקרון
2013
ינואר
עורך הדין
׀
88