להן שתי אסכולות בבית המשפט העליון, וניטשת
ביניהן מחלוקת מהותית בנושא המצוי בלב ליבו של
, ע"א
בלמורל
המשפט האזרחי (ראו למשל פרשת
.)8836/07
בשלב זה נכנסו לקלחת כמה חברי כנסת בראשות
25
ח"כ יריב לוין אשר ניסו להוביל תיקון לסעיף
לחוק החוזים כדי לבטל בחקיקה את הלכת אפרו
פ
פים. ניסיון זה נתקל בהתנגדות של משרד המשפ
פ
טים, וסופו בתיקון מספר 2 לחוק שנוסחו הוא בן
.
כלאיים ותולדה של פשרה בין העמדות השונות
לנוסח התיקון ולמשמעותו ניתנו פרשנויות והס
פ
ברים רבים ושונים. נראה כי כל פרשני התיקון מס
פ
כימים שניסוחו לא מוצלח (ראו למשל את מאמ
פ
)2011(
ריהם של פרופ' נילי כהן ושל פרופ' איל זמיר
,11
עורך הדין
בעניין זה ב
בעמ' 89 ופ201). שאלת פרפ
שנותו, משמעותו והשלכותיו
של התיקון עמדה במרכזה
.
של פרשת סהר
• • •
בפסק דינו בפרשת סהר
התייחס השופט ריבלין בהר
פ
חבה למשמעות התיקון ולה
פ
שפעתו על כללי הפרשנות
של חוזים. במסגרת זו עמד
השופט ריבלין על הניסוח
הלא מוצלח של התיקון וקבע
כי לא הביא לשינוי של ממש במצב המשפטי, וודאי
שלא הביא לשינוי ההלכות שנקבעו בפרשות אפרו
פ
פים ומגדלי הירקות. השופט ריבלין אף הטיח ביקו
פ
רת במבקרי הלכת אפרופים וטען שהביקורת נובעת
"
מהבנה מוטעית של הלכת אפרופים ומ"מיתולוגיה
.
שהתפתחה בלי שיהיה לה בסיס
ואולם לאחר דברים נחרצים אלה, כשעובר השו
פ
פט ריבלין לתאר את כללי פרשנות חוזים, הדברים
מקבלים תפנית מפתיעה. אמנם בנוגע לתורת שני
השלבים קובע השופט ריבלין כי התיקון לחוק אינו
משיב אותה לחיים, ולגישתו החלק הראשון של
הלכת אפרופים, אשר כזכור ביטל אותה, נותר על
כנו. הדברים שונים ביחס לעקרונות שנקבעו בחלק
.
השני והמשמעותי הרבה יותר של הלכת אפרופים
השופט ריבלין קובע שני עקרונות יסוד בפרשנות
( חוזים: 1) שלשון החוזה תוחמת את גבולות פרפ
שנותו ואי אפשר לייחס לחוזה משמעות שאינה
מתיישבת עם לשונו; 2) שחוזה יפורש בהתאם לתפ
(
,
כלית הסובייקטיבית שלו, ורק אם אי אפשר לאתרה
בלית ברירה וכמוצא אחרון אפשר לפנות אל התכ
פ
.
לית האובייקטיבית
השופט ריבלין אמנם טוען כי עקרונות אלה עו
פ
.
לים בקנה אחד עם הלכות אפרופים ומגדלי הירקות
ואולם כפי שנאמר לעיל, עקרונות אלה הפוכים ומ
פ
נוגדים לאפרופים ולמגדלי הירקות. יתרה מזו, עק
פ
רונות אלה עמדו במרכז הפולמוס ובמרכזה של הבי
פ
קורת שנשמעה על הלכות אלה. קבלת עקרונות אלה
על ידי השופט ריבלין משמעותה קבלה כמעט מלאה
של עמדות המבקרים את הלכות אפרופים ומגדלי
.
הירקות
חוות דעת נוספת בפר
פ
,
שת סהר כתב השופט הנדל
ובה פרס את עמדתו המפו
פ
.
רטת בנוגע לפרשנות חוזים
הוא חולק על השופט ריב
פ
לין ביחס למשמעות התי
פ
קון לחוק (ובעניין זה דעתו
הייתה דעת מיעוט) וגורס
כי התיקון הביא לשינוי בדין
הנוהג. ניתוח מפורט של המ
פ
חלוקת חורג ממסגרתה של
רשימה זו; באופן כללי ותמ
פ
ציתי אומר שהשופט הנדל סבור כי יש לתת ללשון
החוזה משקל גדול יותר בתהליך הפרשנות ובחשיפת
.
אומד דעתם של הצדדים
מאז שניתן פסק הדין בפרשת סהר הוא צוטט
בפסקי דין רבים בערכאות שונות ובהדגשה של
עקרונות הפרשנות שנקבעו בו ונזכרים לעיל. ייתכן
מאוד שפסק הדין בפרשת סהר, למרות הרטוריקה
הבעייתית שלו, מבשר על שינוי של ממש בגישת בית
המשפט לפרשנות חוזים, על קבלת העמדות המתנ
פ
גדות להלכת אפרופים ואולי אף על סופה של "תקו
פ
פת אפרופים". ייתכן שמעתה נראה את בתי המשפט
מנסים להתחקות אחר כוונת הצדדים לחוזה ונות
פ
נים משקל רב ללשון החוזה, ופחות עוסקים בבחינה
ביקורתית של החוזה ובניסיון לייצר לצדדים "הסדר
.
ראוי וסביר". יש לקוות כי אכן כך יהיה
ייתכן שמעתה נראה
את בתי המשפט מנסים
להתחקות אחר כוונת הצדדים
לחוזה ונותנים משקל רב
ללשון החוזה, ופחות עוסקים
בבחינה ביקורתית של החוזה
ובניסיון לייצר לצדדים
"
"הסדר ראוי וסביר
81
׀
עורך הדין
2013
ינואר