שפופ
Citigroup
בות בונוס והטבות, למנכ"ל חברת
טר לאחר שהביא אותה אל עברי פי פחת. טעמה של
הדוקטרינה הוא שהתנהגות כזו היא ראיה לחוסר
.
תום לב של הדירקטורים
הדרישה לרציונליות הליכית מביאה אותנו לנושא
שבו פתחנו. בעוד בתי המשפט בדלאוור שבים ומכ
פ
ריזים כי מבחינת תוכנה יכולה החלטה עסקית להיות
טיפשית, בוטה ואפילו לאפרציונלית (התייחסות
מתעתעת משהו לאור האמור לעיל), הם מדגישים
כי ההליך לקבלתה חייב להיות רציונלי. הליך קבלת
החלטות, שביודעין מתבסס על מידע שנאסף באופן
.
לאפרציונלי, נחשב אף הוא לפעולה בחוסר תום לב
נאמר עליו שהוא הפרה
In
re Holly Farms
בפרשת
"רציונלית" של החובה לפעול
:
בתום לב לטובת החברה
Action
that
obviously
is
not
'
rationally
'
designed
to
maximize
corporate
or
shareholder
interests
,
is
best
understood
as
a
'
rational
'
breach
of
the
duty
to
proceed
in
the
good
faith
pursuit
of
appropriate
interests
.
הקביעה כי דירקטורים
פעלו בחוסר תום לב - למשל כשהתבססו ביודעין
על מידע שנאסף באיפרציונליות - גוררת השלכות
כבדות. היסוד הנפשי של תום הלב משמש כאן כנ
פ
.
קודת ההשקה בין חובת הזהירות לחובת האמון
היזק במצב נפשי של חוסר תום לב - "רשלנות
מפעלי רכב אשדוד
זדונית" כפי שהייתה בפרשת
- יכול לבסס אחריות להתרשלות, כלומר
נ' צ'יזיק
הפרה של חובת זהירות. אך לא זו בלבד שהגנת שי
פ
קול הדעת העסקי לא תעמוד למנהלים, אלא שפעו
פ
לה כזו נחשבת להפרה של חובת האמון שלהם כמי
שביודעין פעלו שלא לטובת החברה. או אז עומדות
כלפיהם סנקציות מחמירות. השלכה קשה במיוחד
נובעת מהעובדה שבנסיבות כאלה הם אינם יכולים
ליהנות מכיסוי ביטוחי לפעולתם או מתניות פטור
.
או משיפוי בקשר אליה
בשולי הדברים, לאור ההקשר שבו הסוגיה מתעו
פ
ררת בארץ לעיתים, ראוי להעיר כי במסורת ישראל
הדרישה לרציונליות מבטאת
תפיסה חברתית שבה אדם
יכול לנהוג בענייניו שלו כראות
עיניו, אך כאשר מופקד בידיו
כוח על ענייניו של האחר
אין לקבל היזקקות למידע
שנאסף באופן לא־רציונלי
יש סימוכין לדחייה של התנהלות אישית על בסיס
הליכי איסוף מידע לאפרציונליים, להבדיל מהדרכה
:
רוחנית ודתית. התורה אוסרת על ניחוש ועל עוננות
"לא תנחשו ולא תעוננו" (ויקרא יט, כו); "לא ימצא
בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנ
פ
חש ומכשף" (דברים יח, ח). רש"י מפרש את הפסוק
בויקרא: "לא תעוננו - לשון עונות ושעות. שאומר
יום פלוני יפה להתחיל מלאכה, שעה פלונית קשה
לצאת". גישתו התקיפה של הרמב"ם נגד התנהלות
כזו ראויה לציטוט נרחב (משנה תורה, עבודה זרה
:)
יא, ח-ט, טז
"איזה הוא מעונן אלו נותני העיתים, שאומרין
באצטגנינות יום פלוני רע, יום פלוני טוב, יום פלוני
ראוי לעשות בו מלאכה פלו
פ
נית, שנה פלונית או חודש
פלוני רע לדבר פלוני. אסור
לעונן, אף על פי שלא עשה
מעשה אלא הודיע אותן הכ
פ
זבים שהסכלים מדמין שהן
דברי אמת ודברי חכמה. וכל
העושה מעשה מפני האצ
פ
טגנינות, וכיוון מלאכתו או
הליכתו באותו העת שקבעו
,
הוברי שמיים הרי זה לוקה
שנאמר ולא תעוננו... ודברים
האלו כולן דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עו
פ
בדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהו
אחריהן. ואין ראוי לישראל שהן חכמים מחוכמים
להימשך בהבלים אלו ולא להעלות על הלב שיש בהן
."
תעלה
לסיכום, אף שלמיטב ידיעתי אין בישראל פסי
פ
קה המטילה אחריות בגין איפרציונליות, תוכנית
או הליכית, עקרונות ההלכה וטעמיה כבר מוכרים
אצלנו, והדין נראה נכון ורצוי לגבי שתי הצורות של
איפרציונליות. הדרישה לרציונליות מבטאת תפיסה
חברתית שבה אדם יכול לנהוג בענייניו שלו כראות
,
עיניו, ולהיוועץ לשם כך גם בידעונים ובבעלי אוב
אך כאשר מופקד בידיו כוח על ענייניו של האחר אין
,
לקבל היזקקות למידע שנאסף באופן לאפרציונלי
,
תהא החלטתו לאורו אשר תהא. במילים אחרות
ההחלטה העסקית יכולה להיחשב "הזויה", אך אל
.
לה להיות הזויה
71
׀
עורך הדין
2013
ינואר