תאגידים
לא רציונלי ולא כדין - על גבולות חובת הזהירות של נושא משרה
מעת לעת אנו שומעים על חברות שקיבלו החל
פ
.
טות עסקיות על סמך מידע ממקורות לא שגרתיים
התבטאות של אדם דגול בקשר למועד מסוים שאין
,
בו ברכה או למקום פלוני שיש בו אוצרות גנוזים
מסר עלום ובו קטעי ניבים סתומים או צירופי מס
פ
פרים - כל אלה נקשרו בעיתונות לצעדים עסקיים
.
משמעותיים, לעיתים גם בחברות ציבוריות
-
עד כמה רשאים נושאי המשרה של חברה
הדירקטורים וההנהלה הבכירה - להסתמך על
מידע ממקורות מקוריים כאלה בהכוונת ענייני
החברה? מה חובתו של היועץ המשפטי במצב
כזה? ככל הידוע, טרם נפסקה בישראל הלכה
בסוגיה זו, אך זו תביעה
.
הממתינה ליומה
ככל פעולה של נושאי
משרה בחברה, גם החלטות
מן הסוג הנדון כאן נחלשות
על ידי שתי החובות העיק
פ
ריות החלות עליהם, חובת
האמון וחובת הזהירות. כדי
להקל את הניתוח ולפשט
אותו, ראשית נניח שקיים
קשר סיבתי בין המידע הלאפ
כאשר לדירקטוריון
יש גורו
האם רשאים נושאי משרה של חברה להסתמך על מידע ממקורות לא
רציונליים כגון ידעונים ובעלי אוב בקבלת החלטות? בישראל טרם נפסקה
הלכה בנושא, אבל נראה כי עקרונותיה כבר מקובלים אצלנו: החלטת
דירקטוריון יכולה להיחשב "הזויה", אבל אסור לה להיות הזויה ממש
עמיר ליכט
,
פרופ' עמיר ליכט
,
בית ספר רדזינר למשפטים
;
המרכז הבינתחומי הרצליה
מומחה לדיני חברות
ולדיני ניירות ערך
שגרתי ובין ההחלטה. כלומר, שהמנהלים הסתמ
פ
,
כו על המידע, לרבות על מקורו, בקבלת ההחלטה
ואלמלא אותו מידע או מקורו היו מקבלים החלטה
אחרת - למשל להימנע מהפעולה כליל או לשנות
את מועדה או את תנאיה. שנית, נניח שההחלטה
מזיקה לחברה במובן שהחלטה חלופית הייתה חוס
פ
כת לחברה הוצאות ידועות מראש או את ההרפתקה
.
הכושלת כולה
עוד נניח כי בעניין ההחלטה הזו נושאי המש
פ
רה אינם נגועים בעניין אישי. כלומר, שום טובת
הנאה אישית - ממונית או אחרת - אינה עשויה
.
לצמוח להם מהסתמכות על המידע הלאפשגרתי
זו הנחה מרחיקת לכת. בס
פ
ביבה התאגידית בישראל יש
,
לרוב החברות בעלי שליטה
והדיווחים מקשרים אותם
.
לא פעם למידע המיוחד
,
מבחינה מעשיתפמציאותית
נושא משרה ברפדעת שבעל
השליטה מעורב במינויו
אינו יכול להתעלם במפגיע
ממאוויי בעל השליטה ולה
פ
חזיק במשרתו לאורך זמן. אך
לכאורה כל החלטה עסקית
שקיבלו המנהלים על בסיס
מידע שסביר לאסוף בנסיבות
נתונות ומשום שסברו בתום
לב שהיא לטובת החברה
חוסה תחת כנפי שיקול
הדעת העסקי. ולא היא
2013
ינואר
עורך הדין
׀
68