/ אוריאל פרוקצ'יה
תאגידים
ב
זמן הכנתו של חוק החברות עמדה לנגד עיניהם של העו
פ
סקים במלאכה שאלת מדיניות נכבדה: האם ראוי לייחס
אחריות פלילית לתאגידים, או שיש להגביל את מושאי התעניינותם
של דיני העונשין רק לעבריינים בשר ודם? ארצות המשפט המקובל
מעדיפות את האפשרות הראשונה, אך רוב מדינות אירופה דבקות
דווקא באפשרות השנייה. כידוע, החלטנו לבכר את גרסת המשפט
המקובל. היו גם מסתייגים. הללו טענו כי רק בני אדם פיזיים מסו
פ
גלים לייצר מחשבה פלילית, ולכן תאגידים "שלא חטאו" צריכים
להיות פטורים מעונש. לא ראינו ממש בהתנגדות מושגית זו, שהרי
אם למשל תאגיד מסוגל לייצר גמירות דעת להתקשר בחוזה או
כוונת מרמה בנזיקין, אין סיבה שלא יוכל לייצר באותו אופן ממש
.
גם מחשבה פלילית
מה שהדריך אותנו בהחלטתנו לא היה התפלפלות מושגית כי אם
השאלה איזו משתי החלופות תשרת טוב יותר את מטרות המש
פ
פט הפלילי, ובראשן מטרת ההרתעה. ידענו
שנושאי משרה בכירים בתאגיד סובלים נזקי
מוניטין כבדים כאשר התאגיד המונהג על
ידם מורשע בעבירות פליליות, ולכן סברנו
שהעמדת התאגיד בצילו המאיים של המש
פ
פט הפלילי תספק לנושאי משרה אלה תמריץ
אישי חזק לפקח על אורחותיו ולהבטיח את
.
יושרתו
ואולם כפי שחששנו כבר אז, וכפי שהדב
פ
כהן נ' פרקליטות
4395/12
רים עולים מבג"ץ
, מערכת התמריצים אינה חדפ
מחוז מרכז
כיוונית, והטלת אחריות פלילית על תאגידים
יכולה לתמרץ נושאי משרה בכירים דווקא
.
להקל ראש באיסוריו של המשפט הפלילי
איך מתרחש היפוך תפקידים זה? נוהגת פר
פ
שופטים: נאור, עמית, ברק־ארז
| )15.11.12(
בג"ץ 21/5934 דרור כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז
רכבת בכיוון ההפוך
העסקה שאיפשרה למרבית הבכירים ברכבת ישראל לצאת בלא פגע מהתאונה הקטלנית
בצומת בית יהושע משרתת את היעד ההפוך מזה שעמד ביסוד חקיקת חוק החברות
במקום לתמרץ נושאי משרה
,
למנוע עבירות פליליות
עסקות הטיעון מעודדות
אותם להעלים עין ולהפליל
.
את התאגיד המונהג על ידם
רק אם תוכחד הפרקטיקה
הפסולה הזו יהיה אפשר
לבטוח שוב בכוחה ההרתעתי
האמיתי של אחריותם
הפלילית של תאגידים
קטיקה שכיחה אצל רשויות התביעה להניח לנושאי המשרה לנפשם
.
אם רק ייאותו לשתף פעולה בהפללתו של התאגיד המונהג על ידם
פרקטיקה זו מאפשרת לרשויות התביעה לרשום לזכותן הרשעות
קלות, והיא מתמרצת את נושאי המשרה לחטוא ללא חשש, כי אימ
פ
.
תו של המשפט הפלילי מוסטת בדרך זו מעצמם אל עבר התאגיד
בהלכת כהן הנ"ל נרקמה עסקה שאיפשרה למרבית הבכירים בר
פ
)
כבת ישראל לצאת בלא פגע מתאונה קטלנית (בצומת בית יהושע
שקיפחה חיי אדם רבים, בתמורה לשיתוף פעולה שלהם בהפללתה
של רכבת ישראל בע"מ. קרובי הנספים עתרו נגד עסקת הטיעון, אך
,
בית המשפט בחר שלא להתערב בשיקוליה של התביעה הכללית
בעיקר על סמך הסבריה של הקטגוריה כי לא נמצאו ראיות מוצקות
להרשעתו של אף אחד מן הבכירים שזכו לחסינות. בהיעדר ראיות
כאלה, תמוה בעיניי שהוחלט בכל זאת להגיש כתב אישום ולהשיג
הרשעה קלה נגד מי שחזקת חפותו לא עורערה בחומר הראיות, ולכן
קיימת הסתברות גבוהה שהרשעתו הייתה
.
הרשעת שווא
יש לשבח בהקשר זה את השופטת הח
פ
דשה דפנה ברקפארז, שהביעה חוסר נחת
בולט מעסקות מעין אלה הנפוצות במקו
פ
,)
מותינו (ולא רק במקרה שנדון בפרשת כהן
המתגוללות על תאגידים ומעניקות חסינות
,
לחשודים בעבירה שהם בשר ודם. כאמור
עסקות כאלה משרתות את היעד ההפוך מזה
שעמד לנגד עינינו: במקום לתמרץ נושאי
משרה למנוע עבירות פליליות, הן מעודדות
אותם להעלים עין. רק אם תוכחד הפרקטיקה
הפסולה הזו יהיה אפשר לבטוח שוב בכוחה
ההרתעתי האמיתי של אחריותם הפלילית
.
של תאגידים
2013
ינואר
עורך הדין
׀
54
פסקי הדין
הגדולים
פ קי
ד ים
ט
ק
י
ו
ר
פ
2012