משפחה
?
אלימות כלכלית נגד בן זוג: האם היא עילה לתביעה נזיקית או לסעד דרך דיני המזונות
המזונות עצמם (וזאת מבלי לדון בפסיקות אזרחיות
שניסו דרך דיני המזונות לאפשר שיקום כזה או אחר
(מזונות אזרחיים או משקמים) במקרים של חוסר
תום לב, שם לא מדובר בפיצוי על נזק או על הפרת
.)
חוזה אלא על יצירת איזון כלכלי ראוי בין בני זוג
כאמור, לעתים אלימות כלכלית מביאה גם לידי נזק
גופני. לפיכך דיני המזונות אינם יכולים להחליף את
דיני הנזיקין. שנית, יש להשתמש בכוחם של דיני
הנזיקין כדי להעלות את בעיית האלימות הכלכלית
ולהציפה על פני השטח, כפי שהם עושים זאת ולו
בהצלחה חלקית במקרים אחרים לאחרונה, כגון
לעניין אלימות פיזית ומי
פ
נית, התעללות נפשית וס
פ
רבנות גט. תוחמץ הזדמנות
להדגיש את הפן של הסבל
,
הנפשי באלימות הכלכלית
חוץ מחיסרון הכיס, כביטוי
.
לאמירה חברתית חשובה
שלישית, אף שהבעל חייב
לפי הדין האישי במזונות
אשתו במשך הנישואים (אין
בישראל מזונות לאחר גי
פ
רושים), רוב התביעות למ
פ
זונות מוגשות אגב הליך של
פירוד (איילת בלכרפפריגת
(0102), מה למשפט ולמשפ
האם
,)
פחה?; בתוך: דפנה הקר ונטע זיו (עורכות
572, בעמ' 182). מזונות נתבעים
?
המשפט חשוב
אפוא דהפפקטו במקרים רבים דווקא בפירוד, ואילו
הגשת תביעת נזיקין נגד בן זוג בישראל אינה מצ
פ
,
טמצמת לתקופה שלאחר הנישואים או הפרידה
וממילא תביעת הנזיקין יכולה להיות מוגשת על
תקופת נישואים ארוכה של אלימות כלכלית עוד
בטרם פירוד. אף שעקרונית אפשר לתבוע מזונות
גם רטרואקטיבית, הדבר יהיה מאוד לא פשוט, כך
שגם דהפפקטו יהיה קשה לקבל מזונות על התקופה
שלפני הפירוד. זאת בעוד שבדיני הנזיקין הנורמה
היא תביעה על נזק שבעבר. רביעית, אף שאלימות
כלכלית טיפוסית מופנית מהבעל כלפי האישה, יש
גם מקרים הפוכים. השענת הפתרון על דיני המזו
פ
,
נות לא תסייע לבעלים שנחשפים לאלימות כלכלית
ואין כל סיבה להפלותם עד כדי כך אפילו בראייה
חלוקתית. חמישית, אלימות כלכלית במובן של ני
פ
צול כלכלי (כפי שגם הצעת החוק מפרטת) חלה גם
במערכות יחסים אחרות שבהן לא רלוונטיים דיני
המזונות כלל, והטיפול היחיד יכול להיות דרך דיני
-
הנזיקין, כגון במקרי ניצול כלכלי של קשישים על
ידי בני-משפחה לצורך השתלטות על נכסיהם עוד
בחייהם. שתי הנקודות הבאות היו נכונות עד שדיני
המזונות האזרחיים נכנסו לריק הקיים כשלא נית
פ
נים מזונות מכוח הדין הדתי, אך כדאי להזכירן: יש
מקרים שחובת מזונות מכוח הדין הדתי אינה חלה
כלל - על ידועים בציבור או על מי שהדין האישי
אינו חל עליהם מסיבות
שונות; ויש מקרים שבהם
הדין האישי שולל מזונות
מהאישה מטעמים דתיים
(כגון "מורדת") או מטע
פ
מים כלכליים. באשר לטע
פ
מים הדתיים, מזונות האישה
כפופים לדין העברי. הבעל
יכול, למשל, להיעזר בעילת
"מורדת" ולאיים בשלילת
המזונות ובית-הדין יכול
לממש זאת, למשל בנסיבות
שבהן האישה מסרבת לקיים
איתו יחסי אישות, כך שהם
משולמים למעשה תמורת
שירותים של האישה ולא כשלעצמם, מה שאין כן
בתביעת נזיקין. במקרים כאלה נפגעות אלימות כל
פ
כלית לא מצאו מזור דרך דיני המזונות. התפתחות
דיני המזונות האזרחיים ככל הנראה תאפשר להן
.
מזונות בכל זאת, ולו במקרה הראשון מבין השניים
מסקנה
הכרה בתביעה נזיקית בגין אלימות כלכלית אינה
מתנגשת עם דיני המשפחה האזרחיים, כפי שעלול
לקרות בתביעת נזיקין בגין בגידה, שגם היא צורה
של נזק רגשי מהתעללות נפשית. דומה שהסעד
הנזיקי של פיצויים וסעד המזונות משלימים זה את
זה, ואין זה מוציא את זה. לפיכך יש לאפשר לכל
הפחות פיצויים נזיקיים על הנזק הנפשי ועל הצער
הנגרמים מהאלימות הכלכלית, גם אם לא מחיסרון
.
הכיס שבשלילת המזונות
הסבל הנפשי והפגיעה
באוטונומיה הנגרמים
מהתעללות נפשית־כלכלית
אינו שווה בהכרח לסכום
,
המזונות שנחסר. למעשה
הוא יכול להיות גבוה
מאותו סכום. מדובר בראש
נזק לא ממוני שאפשר
להעריכו כך או אחרת
־
תודות לפרופ' רות הלפרין
,
קדרי, לפרופ' שחר ליפשיץ
לד"ר צבי טריגר ולעוזר
,
המחקר מיכאל גורל
,
על הערות חשובות
ולסטודנטים בסמינר העיוני
יחסים במשפחה
בדין הנזיקי והפלילי, על
דיונים מרתקים בנדון
2013
ינואר
עורך הדין
׀
100