תשרי תשע"ד
4
הסדר להשבת כספים לניצולי שואה ולבני
משפחות הנרצחים הסתיים לאחרונה, עם
חלוקה של 42.1 מיליארד דולר למוטבים,
כך דיווח השבועון היהודי-שוויצי 'תכלס'.
קרן שוויצית שהוקמה בשנת 8991 היא
הגוף שחילק את הכספים, לאחר שהתברר
כי קיימים חשבונות רדומים של יהודים
מאז מלחמת העולם השנייה. נוהל החלוקה
מפורט בדו"ח של השופט האמריקני
אדוארד קורמן, שפיקח על ניהול הקרן.
הכסף שנקבע בהסדר בין בנקים שוויצריים
והקונגרס היהודי העולמי, שולם במשך
שנים באגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות,
עד חתימת התהליך בשנת 2102. במהלך
השנים הואשמו הבנקים בהסתרת הכספים
שהושקעו אצלם, הרחק מהישג ידו של
המשטר הנאצי. רבים מהמשקיעים ובעלי
החשבונות נרצחו בשואה, והבנקים הערימו
קשיים על צאצאי הקורבנות ועל ניצולים
שביקשו לאתר את כספם.
על-פי הדו"ח של השופט קורמן, שולמו
627 מיליון דולר לבעליהם וליורשיהם של
כ-006,4 חשבונות רדומים. בנוסף, הקרן
שילמה סכום של 000,5 דולר לכל אחד
מ-003,21 תובעים שהפנייה שלהם נראתה
"הגיונית אך ללא גיבוי במסמכים".
מטרה נוספת של ההסדר הייתה לתמוך
בניצולי השואה, בין אם היה להם חשבון
בשוויץ ובין אם לא. מדובר ב-754 אלף
ניצולים ושאריהם. ביניהם 991 אלף
יהודים שנשלחו לעבודות כפייה ועבורם
הפרישה הקרן 882 מיליון דולר. בנוסף,
001,4 פליטים יהודים שלא הורשו לעבור
את הגבול לשוויץ במהלך מלחמת העולם
השנייה קיבלו יחד סך של 6.11 מיליון דולר.
סוכנות הידיעות הצרפתית מסרה כי קורמן
אישר תשלום נוסף של 502 מיליון דולר
ל-632 אלף ניצולים מעוטי יכולת, בעיקר
בשטח ברית המועצות לשעבר. לא ברור
כיצד נוהלו ותוקצבו המגעים בין הקרן
לבין הגורמים המתווכים. על פי 'תכלס',
עלות פעילותו של הגוף שעסק בחלוקת
כספי התביעות הגיעה ל-008 אלף דולר
בחודש.
שווייץ: הושלם הסדר להשבת כספים
לניצולי שואה
ארה"ב: בתי ספר יהודיים עוברים
לשיטת מונטסורי
שיטת מונטסורי, שהומצאה במאה ה-91
על ידי מריה מונטסורי, רופאה ומחנכת
איטלקיה, הולכת וכובשת לאחרונה את
החינוך היהודי בארצות הברית. יותר ויותר
מחנכים יהודים אמריקאים מוצאים כי
השיטה, המעודדת למידה עצמאית פעילה,
עונה על צורכיהם. דבורה קירה, העומדת
בראש בית הספר גולדברג, מוסד מונטסורי
היהודי הוותיק בארצות הברית: "אנו טווים
את לימודי היהדות לתוך שיטת מונטסורי,
וכך מביאים הן אהבה ליהדות והן אהבה
לתהליך הלימוד".
כ-04 בתי ספר יהודיים אימצו את השיטה
הפדגוגית הזאת, בין היתר כמענה לירידה
במספר הנרשמים. אחד מהם הוא בית
הספר היהודי בעיירה עקרון שבמדינת
אוהיו. בית הספר שהוקם לפני 04 שנה
אימץ את שיטת מונטסורי לפני חמש שנים,
לאחר צניחה במספר הנרשמים. מנהלת
בית הספר דיווחה שהדבר הביא לעלייה
במספר התלמידים: "לפני שלוש שנים היו
לנו 76 תלמידים, והשנה התחלנו עם 501
תלמידים".
אמנדה פוגאני, העומדת בראש בית הספר
לוריא, מוסד חינוך יהודי הפועל בשיטת
מונטסורי בברוקלין, מסבירה כי עירוב
הגילאים הוא המרכיב החשוב בשיטה:
"עירוב גילאים היא שיטה חינוכית מוצלחת
יותר כיוון שהיא ריאליסטית יותר. היא
בנויה על הסביבה הטבעית של הילדים ולא
על הסביבה שמכתיבה להם המערכת".
בית הספר לוריא עבר לשיטת מונטסורי
בהשפעת הורים שביקשו חינוך יהודי
ולימודים פרוגרסיביים לילדיהם. גם
שם קפץ מספר התלמידים לאחר אימוץ
השיטה.
בעקבות ההצלחה בבית הספר לוריא פנו
עוד ועוד מוסדות חינוך יהודיים ואימצו
את השיטה. למרות הקשיים הכלכליים של
השנים האחרונות, התהליך ממשיך ותופס
תאוצה.
בית ספר יהודי בשיטת מונטסורי, 'שערי
חינוך', נפתח בימים אלה בשיקגו לילדים
בגילאי
3-6, בית הספר העברי בסינסינטי הוסיף
מסלול מונטסורי, וישיבת נביעות מונטסורי
בניו ג'רזי סיימה ביולי האחרון את המחזור
הראשון שלה.
העולם היהודי
רשימת שינדלר:
המסמך טרם נמכר
לא נמצא קונה לרשימת שינדלר. המסמך,
שהוא למעשה חלק מרשימה של מאות
היהודים שהציל התעשיין הגרמני אוסקר
שינדלר בתקופת השואה, הועלה לאחרונה
יי, ובינתיים נותר ללא
ֵ
למכירה באתר איבּ
רוכש.
מדובר במסמך מקורי בן 41 עמודים
שהוצע למכירה על ידי שני אספנים
מקליפורניה, גארי צימט ואריק גאזין.
השניים דרשו מחיר התחלתי של שלושה
מיליון דולר, וקיוו להגיע במהלך המכירה
לחמישה מיליון דולר.
למעלה מחצי מיליון איש נכנסו לאתר
וצפו בהליך המכירה, אך איש לא הציע
אפילו את המחיר ההתחלתי. המוכרים
המאוכזבים הודיעו כי אין בכוונתם להציע
את הרשימה מחדש במחיר נמוך יותר.
לטענת השניים, הם נמצאים במגעים
עם כמה גורמים המעוניינים לרכוש את
הרשימה. לדבריהם רבים מהאנשים
ברשימה היגרו לארצות הברית בתום
המלחמה "ושמות כמה מהם יהיו מוכרים
לציבור האמריקאי".
רשימת שינדלר כתובה גרמנית, ולצד כל
שם ברשימה מופיע תאריך לידה ומקצועו
של האיש. היו קיימות שבע רשימות כאלה
ונותרו ארבע, שתיים מהם במוזיאון יד
ושם, אחת במוזיאון השואה בוושינגטון,
והרביעית הוצעה למכירה. הרשימות
המלאות המתייחסות ליותר מאלף יהודים,
שהתעשיין טען כי הם חיוניים לו, וכך
הצילם מהשמדה במחנות.
סיפורו של אוסקר שינדלר התפרסם
תחילה בספר שכתב תומאס קנילי,
ובשנת 3991 נעשה על פיו הסרט "רשימת
שינדלר" על ידי הבמאי האמריקאי סטיבן
ספילברג.
