מגזין הטכניון | סתיו 2020

36 וקרים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב גילו את דפוס-התזמון המפתיע של תנועת זרועות האלמוגים, המעניק להם יתרונות משמעותיים באספקת חמצן ומזון. את המחקר שהתפרסם ערכו Proceedings of the Royal Society B ב- חוקרי הטכניון פרופ’ אורי שביט והסטודנט דרור מלול מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ופרופ’ רועי הולצמן מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אלמוגים הם בעלי חיים ימיים המתקיימים כשהם מקובעים למצע, לכן אין להם אפשרות לשוטט בחיפוש אחר מזון. לפיכך הם תלויים בזרימת המים החיונית לאספקת מזון וחמצן וסילוק חומרי פסולת. גוף האלמוג אומנם מקובע לקרקעית, אך את גופו מעטרות זרועות ציד הנשלחות אל המים שסביבו. האלמוג משתמש במערכת השרירים המוגבלת שלו ובמערכת שאיבה פנימית כדי לכנס את זרועותיו לתפוס טרף או להתגונן מפני טורף, אבל הוא לא מסוגל להניע את הזרועות מצד לצד. חוקרי הטכניון צילמו את זרועות הציד בתנועתן בים ובמתקן גלים במעבדה שבמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, וגילו להפתעתם כי תנועת הזרוע אינה פסיבית, כלומר אינה נעה בהשפעת הגלים בלבד, אלא מקדימה את תנועת הגלים. לדברי פרופ’ שביט, “בניסויים מדדנו את תנועת זרועות הציד ואת מהירות המים לידן, והופתענו לגלות דפוס מתוחכם ולא אינטואיטיבי - זרועות הציד נעות בתדירות זהה לתדר הגלים, כלומר באותו קצב, אבל הן מקדימות את הגל ברבע זמן מחזור וכך יוצרות הפרש פאזה. התוצאה הייתה מסקרנת כי היה לנו ברור שלאלמוג אין מערכת שרירים שיכולה לחולל תנועה יזומה.” ח האלמוגים חוכמת פרופ’ אורי שביט ביולוגיה ימית https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspb.2020.0180 למ אמר: