מגזין הטכניון | חורף 2025

29 כעת היא עובדת באיכילוב, אבל לדבריה היא תזכור תמיד לטובה את הפקולטה ואת הקריה הרפואית רמב"ם. "רמב"ם זה הבית," היא אומרת, "אבל אני מאמינה שבאיכילוב אוכל לתרום יותר ולהמשיך להתפתח." כנגד כל הסיכויים הבחירה בלימודי רפואה - ממסלולי הלימוד הארוכים והמפרכים ביותר - היא תמיד בחירה מורכבת, אבל עבור מדובר במורכבות כפולה ומכופלת. היא מוֹרְחַי ד"ר יוכי גדלה למשפחה חרדית בבת ים ולמדה במוסדות חרדיים שבהם אין בחינות בגרות ורוב בוגרותיהם ממשיכות ללימודי תעודה בחינוך או ניהול חשבונות. היא, כתולעת ספרים מגיל צעיר, נחשפה בספרים לעולמות חדשים, וכבר בכיתה י' החליטה להיות - דווקא? - רופאה. כעת לא נותר לה אלא לברר מה נדרש כדי ללמוד רפואה. "התחלתי לבדוק ברשת מה צריך בשביל זה, 17 והבנתי שאצטרך פסיכומטרי ובגרות או מכינה." בגיל וחצי היא נסעה לאוניברסיטה העברית לברר על מכינה, והיועצת אמרה לה: "את צעירה מדי, המכינה מיועדת ומעלה." יוכי התעקשה, והיועצת - יוכי עוד 18 לבני זוכרת את שמה, ליאת - ביקשה אישור מיוחד וקיבלה אותו. "כך התחלתי קדם-מכינה. זאת הייתה הכיתה המעורבת הראשונה שלי, גברים ונשים באותה כיתה, וקשה לתאר איזה הלם זה עבור מי שלמדה תמיד רק עם בנות." מהקדם-מכינה היא המשיכה למכינה עצמה וסיימה עם ידע המקביל לחמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואנגלית. מאחר שבי"ב היא השלימה גם את המבחנים הפסיכומטריים היא הייתה מוכנה כעת לאקדמיה, ובאופן ספציפי - ללימודי רפואה. "ושוב הגיל שלי כמעט וחצי, מוקדם מדי ללימודי 18 הרס לי, כי הייתי רק בת רפואה מבחינת התקנון. שקלתי ללכת לשירות לאומי במד"א, אבל הרעיון של שירות מעורב הלחיץ את אימא שלי." הפשרה שנמצאה הייתה לימודי תואר ראשון בתחום אחר, והיא בחרה במסלול המאתגר של תואר כפול בכימיה ובביולוגיה, עדיין באוניברסיטה העברית. "כדאי לציין שגם המגורים במעונות לא היו משהו מובן מאליו עבורי ועבור המשפחה שלי." שנתייםחלפו, ויוכי הגישהמועמדות ללימודים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט - והתקבלה. בשנה הראשונה היא התגוררה במעונות אבל בשנה השנייה עברה למגורים בשכירות עם שותף, עוד צעד יוצא דופן בקהילה שלה. ואם לא די בכך היא גם אימצה כלב נחייה. "כל אלה דברים שאינם מקובלים בחברה החרדית, אבל אלה הבחירות שלי," היא אומרת, "והמשפחה שלי כיבדה אותן תמיד, גם כשהיה קשה. עבורי כלב זה שותף, עוגן בחיים, ודרכו הגעתי לאנשים ממש מדהימים שפגשתי בגינות כלבים בטכניון ובמקומות אחרים." הבחירה הגדולה האחרונה, ואולי החשובה מכולן, הייתה הבחירה בבעלה לעתיד, הם כבר גרים יחד, והחתונה . הוא בכלל חילוני, בוגר הטכניון 2026 תתקיים במרץ (פיזיקה), והם הכירו בזכות אותו שותף שלה לדירה הקודמת ובזכות חדר הכושר בטכניון. כיום היא עובדת ברמב"ם ובקרוב תעבור עם בעלה להתמחות באורתופדיה בשיבא. הבחירה באורתופדיה, שנבעה ממשיכתה לעולם הכירורגיה, התחזקה מאוד בעקבות המלחמה וריבוי הפצועים הנזקקים לשיקום אורתופדי. נעשים שם דברים ממש מדהימים, ואני רוצה להיות חלק מזה," היא אומרת. אין לנו ספק שהיא לא תפסיק להפתיע, מה שמתבקש מהאופן שבו היא מתארת את תפיסתה הדתית: "לא יצאתי בשאלה, אבל אני תמיד מחפשת תשובות." מוֹרְחַי ד"ר יוכי