מגזין הטכניון | חורף 2025

11 המצריך תחזוקה וטיפול יקרים. - הפקת DWE פריצת הדרך הנסקרת במאמר נקראת מימן באלקטרוליזה מפוצלת המייצרת מימן וחמצן בתאים שונים או בזמנים שונים. התוצאה: הפרדה מוחלטת בין ייצור המימן והחמצן, ללא צורך בממברנה שתפריד ביניהם כמקובל בתהליכי אלקטרוליזה אחרים. לתהליך זה יש יתרונות מובנים מבחינת בטיחות, יעילות ועלות. פרופ' מרק סיימס מאוניברסיטת גלזגו הוביל את הפיתוח הראשוני של אלקטרוליזה מפוצלת כבר , פרופ' רוטשילד 2015- . שנתיים לאחר מכן, ב 2013- ב ועמיתיו בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשה המבוססת על אלקטרודות מבוססות ניקל. פיתוח זה הוביל .2019 בשנת H2Pro לרישום פטנט ולייסודה של חברה זו עוסקת מאז בשיפורו של תהליך הפקת המימן ובהתאמתו לייצור בסדרי גודל מסחריים .) scaling up ( סקירה זו היא הראשונה המציגה בפרוטרוט את בסדר DWE האסטרטגיות הישימות לפיתוח מערכות גודל מסחרי. לעומת מערכות מודל מעבדתיות, המאפשרות ייצור של פחות מגרם מימן ביום, מערכות תעשייתיות יידרשו לייצר כטונה ביום - פי מיליון - ליחידה, ועל מנת לספק את הביקוש העולמי למימן יידרשו כמיליון יחידות כאלו, ואף יותר, בהתחשב בגידול הצפוי בשוק המימן. בניגוד לטכנולוגיות הקיימות, שאינן מתאימות לעבודה עם מקורות אנרגיה תנודתיים כגון שמש ורוח, מערכת מתפקדת כמערכת אלקטרוליזה DWE הייצור בשיטת בעלת אלקטרודות האוגרות אנרגיה כמו בסוללות. כך היא ממסכת את התנודתיות בחשמל המזין אותה ולכן מתאימה לעבודה עם מקורות אנרגיה מתחדשים. מיליארד דולר 250 שוק המימן עומד כיום על בשנה, והמעבר לייצור מסחרי של מימן ירוק עשוי להגדיל סכום זה פי שניים ויותר בעשור הקרוב. לדברי פרופ' רוטשילד, "מימן ירוק צפוי לתפוס נתח של כעשרה אחוזים משוק האנרגיה הכללי בעתיד. ברגע שייצור מימן יתאפשר בקנה מידה מסחרי ובמחירים תחרותיים, המימן הירוק יחליף חלק גדול מהדלקים שבהם אנו משתמשים כיום בתחבורה הכבדה (משאיות, רכבות, אוניות ומטוסים) ובמגזרי תעשייה כגון ייצור פלדה, דשנים וחומרים אחרים. מערכות אלקטרוליזה מסורתיות דורשות פיתוח מחדש, אבולוציה, על מנת לעבוד עם מקורות אנרגיה מתחדשים, וכפי שדרווין אמר, באבולוציה לא החזקים ביותר הם אלה ששורדים אלא אלה המסתגלים באופן הטוב ביותר לשינויים בסביבה שבה הם חיים. אני סבור מביאה בשורה חדשה ביכולת לייצר מימן DWE ש- ירוק ממקורות מתחדשים." אקתון האנרגיה הארצי ע"ש גיא סלע התקיים בסימן מאה שנים לטכניון. האירוע, שהתקיים זו הפעם השנייה מתרומת חברת , נערך בהובלת תוכנית האנרגיה ע"ש SolarEdge גרנד וחזית הקיימות בטכניון בשיתוף חזית היזמות . EnergyCom והקהילה לחדשנות באנרגיה - t-hub סטודנטיות וסטודנטים 70- בהאקתון השתתפו כ מכלל התארים וממוסדות אקדמיים מכל הארץ, 100% : שנענו בהתלהבות לאתגר שהוצב בפניהם עצמאות אנרגטית - מערכות מבוזרות של אנרגיה נקייה לחוסן וקיימות. של CaptAir במקום הראשון זכה הפרויקט הסטודנטים עומרי לשם וטל אנג'ל מהטכניון, דין ברנס וימית מורנו מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל וסער אברהמי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הקבוצה פיתחה מערכת חדשנית תוכנית האנרגיה וחזית הקיימות בטכניון הובילו את ההאקתון הארצי ע"ש גיא סלע בת-קיימא אנרגיה חכמה לטורבינות רוח המבוססת על טכנולוגיית - כנפיים מסתגלות המשנות Morphing Wings את צורתן בזמן אמת בהתאמה לעוצמת הרוח. במקום השני זכה פרויקט של הסטודנטים אלכסנדר בלבנוב, ולדימיר ז'וק, עדן-דינה הורודי, ארבל הדר, GrowIT אלכסנדה קנטרוביץ ונעמה קנר מהטכניון. מייצגת פריצת דרך הצפויה להפוך חוות אנכיות עירוניות לחקלאות העתיד. במקום השלישי זכה - פלטפורמה עסקית חכמה SOLVER פרויקט לאנרגיה מתחדשת - של הסטודנטים רתם פורן ועדן מרמלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אלה בן משה מאוניברסיטת רייכמן, קארין ארמה מהמכללה האקדמית בראודה בכרמיאל ותמיר בר אשר מהטכניון. זוהי פלטפורמה לבדיקת כדאיות כלכלית והתאמה אופטימלית של פתרונות אנרגיה מתחדשת עבור בעלי נכסים. ה