®
ת מ ו נ ת מ י ק ר ו ס ק ו פ י י ת א ל ק ט ר ו נ י ם ח ו ד ר ת ב כ ו ש ר ה פ ר ד ה
א ט ו מ י , ה מ צ י ג ה א ט ו מ י פ ל ט י נ ו ם ב ו ד ד י ם ) ה נ ק ו ד ו ת ה כ ה ו ת (
ב ת ו ך נ נ ו - ג ב י ש . ה ת מ ו נ ה צ ו ל מ ה ע ל י ד י ד " ר י ר ו ן ק א ו פ מ ן
ב מ י ק ר ו ס ק ו פ " ט י ט ן " ב ט כ נ י ו ן
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת
"ביירויט" הגרמנית הצליחו לייצר ולאפיין,
לראשונה, גבישי פלטינום אחידים בגודל
של 2-3 ננומטר.
במאמר שפורסם בכתב העת המדעי
מתארים החוקרים הכנת
Science
ננו-חלקיקים גבישיים, בגודל של 2-3
ננומטר, שכל אחד מהם הוא גביש בודד
)חד-גביש( של פלטינום. לחלקיקים
כאלה יכולת קטליטית )היכולת לזרז
ריאקציות כימיות( מוגברת. החלקיקים
הוכנו בידי השותפים למחקר, פרופסור
מתיאס בלאוף והדוקטורנט מרק שרינר
מאוניברסיטת ביירוט מגרמניה, ואפיונם
המדויק נעשה במעבדות מיקרוסקופיית
אלקטרונים בטכניון על ידי פרופסור
ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית
וד"ר ירון קאופמן מהפקולטה להנדסת
חומרים.
החלקיקים הוכנו וקובעו על "מברשות"
העשויות מולקולות של פולימר טעון על
גבי חלקיקי פוליסטירן )סוג של פולימר(.
בשלב ראשון הוכנו ננו-חלקיקים של
סגסוגת זהב ופלטינום, ומהם הומס הזהב
על ידי יוני ציאניד, כך שנותרו ננו-גבישים
של פלטינום. חלקיקי הפולימר עם
הננו-חלקיקים המתכתיים אופיינו
בתרחיף מימי על ידי מיקרוסקופיית
אלקטרונים חודרת בטמפרטורות נמוכות.
ננו-חלקיקי המתכת אופיינו על ידי
מיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בכושר
הפרדה אטומי, שהראתה את סידור אטומי
הפלטינום בננו-גבישים.
צירוף זה של מעבדות מיקרוסקופית
אלקטרונים הינו ייחודי לטכניון. ללא
הציוד המתקדם, היכולת והניסיון של
מדעני הטכניון לא ניתן היה לבצע עבודת
איפיון זו. ד"ר שרינר שהה בטכניון במשך
ארבעה חודשים לצורך חלק זה של
העבודה, בתמיכת מכון ראסל ברי למחקר
בננוטכנולוגיה בטכניון וקרן מינרבה.
יש לציין שלחלקיקי הפולימר עם
הננו-חלקיקים של הפלטינה יציבות גבוהה
ויכולת קטליטית מצוינת בריאקציות
הידרוגנציה )הוספת מימן למולקולה(
בפזה מימית. הגילוי יאפשר בעתיד להכין
זרזים )קטליזטורים( יעילים יותר ולחסוך
באנרגיה ובהוצאות ייצור בתעשייה.
ס ו ד ו ת ה פ ל ט י נ ו ם ה נ נ ו מ ט ר י
47...,26,27,28,29,30,31,32,33,34,35 15,16,17,18,19,20,21,22,23,24,...1