Page 18 - מגזין הטכניון

±∏
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
˙ È ÓÈ ˙‰ † ‰„Ú· † È ˙˘¯  ˙ † Ô Â ¯ Â Â È Ú
‰Ó
¯˙ Â È ˘
˜ Â ÓÚ
מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת טקסס מסביר
את המנגנון המאפשר לפילי-הים לשחות ולצלול
לעומק רב ולמרחקים גדולים. המחקר התפרסם
בכתב העת של האגודה המלכותית הבריטית.
פרופסור מחקר דני ויס, ראש התוכנית למערכות
אוטונומיות בטכניון, מסביר כי במסגרת המחקר
הוצמדו לפילי-הים מכשירי מדידה שאיפשרו לעקוב
אחר תנועתם במדויק.
"בשנת 3791 פרסמתי מחקר המסביר כי בעלי חיים
ימיים חוסכים אנרגיה באמצעות שחייה ו'גלישה'
לסירוגין. במילים אחרות, הם שוחים במקביל לפני
המים, 'גולשים' מטה באלכסון, ושוב שוחים במקביל."
בעקבות המחקר ההוא פנה אל פרופסור ויס עמיתו,
פרופסור רנדי דייויס מטקסס, וכך נולד המחקר
הנוכחי על פילי-הים. במחקר זה התגלה כי פילי-הים
חוסכים אנרגיה בדרך דומה: הם צוללים ב'גלישות',
שוהים זמן ממושך בעומק )שם המזון גם זמין יותר(,
ואז חוזרים אל פני המים.
בבדיקת התוצאות שהתקבלו ממכשירי המדידה -
זווית צלילה, עומק צלילה ומהירות שחייה בכל רגע
נתון - מצאו החוקרים כי פילי-הים מצמצמים את
צריכת האנרגיה שלהם בעשרות אחוזים. באנרגיה
שהם חוסכים בדרך זו הם יכולים להגדיל את טווח
השחייה שלהם, או לחלופין לצמצם את צריכת
המזון בעת הנדידה.
החוקרים מקווים כי הממצאים יסייעו בשיפור
שיטות הצלילה של האדם.
חוקרי הפקולטה לרפואה ומכון המחקר ע"ש
רפפורט גילו מוטציה חדשה הגורמת לעיוורון
תורשתי בעדה התימנית.
"רטיניטיס פיגמנטוזה היא הסיבה הנפוצה ביותר
לניוון רשתית תורשתי. זוהי מחלת עיניים
תורשתית, חשוכת מרפא, הנגרמת בשל ניוון
הדרגתי של הרשתית", מסבירה ד"ר תמר בן יוסף.
"חולים רבים סובלים בתחילה – כבר בילדות -
מאובדן של ראיית לילה. ההידרדרות נמשכת
בהדרגה, עד כדי עיוורון."
במחקר הנוכחי נאספו דוגמאות דנ"א ממשפחות
רבות שבהן הופיעה המחלה. באחת המשפחות,
משפחה גדולה ממוצא תימני, התגלתה מוטציה
. בעקבות התגלית נאספוCERKL בגן הנקרא
דוגמאות ממשפחות תימניות נוספות, ונמצא כי
בשבע משפחות תימניות נגרמה המחלה מאותה
מוטציה.
חוקרי הטכניון מסבירים כי דגם ההורשה של
המוטציה הוא רצסיבי, דהיינו: אדם יחלה במחלה
רק אם ירש משני הוריו את המוטציה. אם שני בני
הזוג הם נשאים, אזי לכל אחד מילדיהם יש סיכוי
של %52 ללקות במחלה. "מצאנו שבעדה התימנית
שכיחות הנשאים למוטציה גבוהה מאוד - אחד
מכל 32", מדגישה ד"ר בן יוסף.
זיהוי המוטציה החדשה יאפשר זיהוי נשאים ומתן
ייעוץ גנטי למשפחות שבסיכון.
ד"ר תמר בן יוסף ערכה את המחקר יחד עם
המסטרנטית נועה אויסלנדר ובשיתוף עם פרופסור
אייל בנין וד"ר דרור שרון מהמרכז הרפואי "הדסה"
בעין כרם.
"הפרטת התיכנות" - זהו הרעיון העומד בבסיס
עבודת הדוקטורט של ערן טוך מהפקולטה להנדסת
תעשייה וניהול - שטח מערכות מידע. "כיום
התיכנות הוא פריווילגיה של מקצוענים," מסביר
טוך. "כדי להפיק תוכנה שתמלא משימות מוגדרות
צריך להעסיק מתכנתים מקצועיים, ששעות העבודה
שלהם יקרות. הרעיון שלנו הוא לאפשר 'תיכנות
˙ Â  Î È ˙ ‰ † ˙ Ë ¯ Ù ‰
אינטואיטיבי', שיהיה נגיש גם למי שאינו מתכנת
מנוסה."
ה"תוצר" של עבודת הדוקטורט, שנערכה בהנחיית
פרופסור דב דורי )הטכניון( וד"ר איריס ריינהרץ-ברגר
- מנגנון חדשני Opossum )אוניברסיטת חיפה(, הוא
וידידותי ליצירת תוכנה. בבסיס המנגנון עומד מנוע
חיפוש ייחודי, המחפש ברשת )שיכולה להיות רשת
פנים-אירגונית או רשת האינטרנט( תוכנות שהן
רלוונטיות להגדרות המשתמש, ומנסה להבין מה
הן עושות. המנוע מציג למשתמש את תוצאות
החיפוש, ואם ישנה תוכנה קיימת העונה על צרכיו,
יציע לו אותה. אם אין תוכנה כזו, יציע Opossum
המנוע כמה תוכנות שמהן ניתן "לסנתז" את התוכנה
המבוקשת, או לכל הפחות "טיוטת תוכנה"
( שעל בסיסה ניתן לעבוד.mockup)
מנגנוני איחזור )ובלשון פשוטה: שליפת( מידע
נחלקים כיום למנגנונים לשוניים ולמנגנונים