מגזין הטכניון | קיץ 2020

21 חיידקים כדי לאלץ אותם לשכפל את אותו די-אן-איי. שיטות האלקטרופורציה הקיימות מאפשרות לבצע אותה רק על קבוצת תאים גדולה בעת ובעונה אחת, ולא על התא הרצוי בלבד. פריצת הדרך של פרופ’ יוסיפון מאפשרת אלקטרופורציה והחדרה סלקטיבית של מולקולות לתא בודד מסוים ובכל זאת מאפשרת לבצע גם אלקטרופורציה בתאים רבים בעת ובעונה אחת, וזאת באמצעות הנעה אוטונומית של המיקרו- שחיינים. יעילות התהליך החדש נובעת בין השאר מאלקטרופורציה מקומית המופעלת על חלק מהתא ומגדילה את סיכויי ההישרדות שלו ובכך את שיעורי ההצלחה של התהליך. בניגוד לטכניקות אחרות המפותחות כיום לטובת אלקטרופורציה על תא בודד, הטכנולוגיה החדשה אינה מצריכה גישה לתא מבחוץ, דוגמת מיקרו-מניפולטורים חיצוניים, שכן היא מאפשרת השפעה על התא על ידי חלקיק אקטיבי גם בחללים סגורים שאין אליהם גישה מבחוץ. השיטה הודגמה בהצלחה על חיידקים עם מיקרו-שחיינים מסוג חלקיקי יאנוס - חלקיקים עם ציפוי מתכתי לא אחיד לצורך שבירת הסימטרייה. חלקיקים אלה הם בפועל אלקטרודה צפה הנשלטת על ידי המפעיל. השיטה ישימה במגוון רחב של תאים, וקבוצת המחקר של פרופ’ יוסיפון עובדת על הרחבתה לתאים אנושיים וכן לסוגי מטען שונים ולמיקרו-מכונות שונות. ) ISF המחקר נתמך על ידי קרן המדע הישראלית ( (מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה), GTIIT ו- שהעניק מלגה נדיבה לפוסט-דוקטורנטית ד”ר יואה וו. ”ר רמדאן אבו רגילה הוא פוסט-דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. חלומו: להיות חבר סגל באקדמיה. , נולד בכפר לא מוכר בנגב ובגיל שבע עבר עם 36 ד”ר אבו רגילה, בן אם (שגב שלום), שם למד בתיכון במגמת ָ ל ַּ -ס ֶ יבּ א ֵ ק ֻ משפחתו ליישוב הבדואי ש פיזיקה-אלקטרוניקה. בתום התיכון החל את דרכו באקדמיה בלימודי תואר ראשון בהנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון. בלימודי התואר הראשון הבין שברצונו להיות מדען, החלטה שהובילה אותו להשלים תואר שני ודוקטורט בבן-גוריון ולהמשיך לפוסט-דוקטורט בטכניון. את המסלול הארוך והמאתגר הזה הוא עושה תוך התמודדות עם אתגר גופני לא פשוט: מחלת ניוון שרירים. “כבר כילד קטן הרגשתי שאני לא הולך כמו כולם,” הוא מספר, “והבדיקות הראו שאני חולה במחלה שתלך ותידרדר עם - בתום התואר השני - הרכיבו 26 אני על כיסא גלגלים, ובגיל 11 השנים. מאז גיל לי צינור נשימה צמוד.” למרות הקשיים הוא לא ויתר על חלומו המחקרי והאקדמי בשום שלב. “על כל האתגרים ידעתי להתגבר. תמיד השתדלתי להמשיך קדימה למרות הקושי ולא לתת למחלה להיות למכשול. הדבר הקשה ביותר היה הרחמים כלפיי, המבטים הממושכים והאצבעות שהצביעו עליי, אבל לשמחתי ההורים עודדו אותי ובמיוחד אימא, שמעולם לא נתנה לי להרגיש שאני מוגבל. וברוך השם, עד עכשיו הצלחתי להגשים את כל מה שתכננתי - ואני ממשיך.” ואכן, ד”ר אבו רגילה רושם הצלחות אקדמיות מרשימות מאוד: הקרן הלאומית ) תומכת במחקריו, ולאחרונה הוא זכה במלגה ע”ש צבי ינאי מטעם ISF למדע ( משרד המדע והטכנולוגיה. “מומחיותו הייחודית במידול נומרי של תופעות אלקטרוכימיות מורכבות היא נכס יקר ערך, בעיקר במערכות המאופיינות באי- יציבות הידרודינמית בעת הפעלה של שדה חשמלי,” אומר המנחה שלו, פרופ’ גלעד יוסיפון. ”במעבר מקנה מידה מיקרומטרי לקנה מידה ננומטרי מתחילה .) concentration-polarization להתרחש תופעה ייחודית של קיטוב-ריכוז ( תופעה זו מעניינת לא רק מבחינה מדעית טהורה אלא גם מבחינה יישומית, שכן יש לה השלכות על טיפול במים - התפלה, טיהור וסינון - ועל שיפור רגישות חישה של התקני מעבדה-על-שבב.” באוגוסט פירסם ד”ר אבו רגילה, עם פרופ’ יוסיפון והדוקטורנטית נטע 14- ב , ובו מתוארות Physical Review Fluids ליבוביץ מאמר בכתב העת הנחשב אותן תופעות ייחודיות שנצפו לראשונה בהתקנים כאלה. ד”ר אבו רגילה שותף , המתאר מד זרימה ממוזער המיועד לזרימות ACS Sensors גם במאמר ב- נמוכות במיוחד המתקיימות באינפוזיה ובמכשירי אינסולין. “באינטראקציה המדעית שלי עם רמדאן אין שום השפעה של המגבלה הפיזית למעט העובדה שאת רוב התקשורת בינינו אנו עושים באמצעים אלקטרוניים,” אומר פרופ’ יוסיפון. המוטיבציה הגבוהה שלו וניסיונו המחקרי הרב מאפשרים לנו לבצע מחקר פורה. היותו חוקר מצוין למרות המגבלה הפיזית מעוררת השראה ומהווה עדות לניצחון הרוח.” ד לכידה של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה סלקטיבית שלהם (סמן פלואורסנטי אדום) באמצעות מיקרו-שחיינים מסוג חלקיקי יאנוס, המשמשים כאלקטרודה ניידת בעת הפעלת שדה חשמלי אבו רגילה, חוקר לא רגיל