˙ Â ˘ „ Á
בתחילת מאי שיגר הטכניון רקטת מחקר ייחודית שתוכננה ונבנתה במשך
חמש שנים על ידי סטודנטים בטכניון. הפרויקט בוצע בהנחיית חברי סגל
ובשיתוף רפאל. השיגור בוצע בפלמחים, בסיוע צוות אתר השיגור.
הרקטה, "רמטק" שמה, היא רקטת מגח, מסוג שטרם נבחן בניסויי טיסה בארץ,
ועדיין אינו נמצא בשימוש ברחבי העולם. משקל הרקטה כ-29 קילוגרם ואורכה
07.3 מטרים. מנחי הפרויקט, פרופסור אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה
וחלל בטכניון ויצחק גרינברג מרפאל, מסבירים כי מדובר בפריצת דרך
טכנולוגית. "לא היה לנו שום נדבך מעשי קודם, לא היה ניסוי טיסה שיכולנו
להסתמך עליו, ולמעשה התחלנו מאפס."
"רמטק" הינה רקטה דו-שלבית: בשלב הראשון היא מונעת על ידי מנוע רקטי
הודף מוצק, ובשלב השני - על ידי מנוע מגח-סילון )רמג'ט(, הפועל על דלק
מוצק. מנועי מגח מבוססים על דחיסה אווירודינמית של האוויר, הנובעת
ממהירות התנועה ומבטלת את הצורך במדחס. לפיכך מנועי מגח הם מנועי
סילון פשוטים, נטולי חלקים נעים, המסוגלים לפעול במהירויות גבוהות בהרבה
מאשר מנוע הטורבו סילון. "מנועי מגח יכולים לשמש בעיקר בטילים ארוכי
טווח, ובעתיד - בכלי טייס הנעים במהירויות שגיא-קוליות )היפר סוניות(,
הגבוהות פי חמישה עד עשרה ממהירות הקול," מסביר פרופסור גני. "יתרון
נוסף, מלבד המהירות הגבוהה, הוא צריכת דלק נמוכה - רבע עד שליש
מהצריכה של מנוע רקטי. יתרון זה מגדיל כמובן את טווח הטיסה של הכלי."
ÁψÂÓ†¯Â‚È˘
∫¢˜ËÓ¯¢†˙˘¯
מאחר שדחיסת האוויר במנוע המגח מבוססת על תנועה ולא על מדחס, כדי
להכניס את המנוע לפעולה יש להביאו למהירות גבוהה מאוד - כפעמיים
מהירות הקול. לפיכך שוגרה ה"רמטק" על ידי מנוע רקטי, ורק בגובה של
כשלושה קילומטרים הסתיים שלב הפעולה הרקטי והופעל מנוע המגח.
בשיגור שבוצע פעלו כל מערכות ה"רמטק" בדיוק רב: הצתת המנוע הרקטי
בשלב הראשון, יציאה החוצה מהמשגר, פעולת מנוע השלב הראשון במשך
8 שניות, ניתוק פירוטכני בין שני השלבים בתום פעולת השלב הראשון,
והצתת מנוע המגח. מנוע המגח עצמו כבה אחרי פחות מ-3 שניות )במקום
בין 8 ל-01, כמתוכנן(. עם זאת, אנליזה של תוצאות מצלמות העקיבה מצביעה
בבירור על הסיבה לכיבוי המוקדם: מהירות הרקטה הגיעה ל- 4.2 מאך )פי
4.2 ממהירות הקול, או כ-000,3 ק"מ לשעה( במקום המהירות המתוכננת -
7.2 מאך. עובדה זו גרמה לכונס האוויר של המגח לפעול מחוץ לתחום המתוכנן,
ובאופן לא יציב, מה שגרם לכיבוי תא השריפה.
פרופסור גני אמר כי "כניסוי טיסה ראשון בתוכנית פיתוח זהו ניסוי מוצלח
מאוד, המצביע גם על השינויים הקלים שיש לערוך בתכנון כדי לבצע ניסוי
טיסה שני בהצלחה של %001."
על הפרויקט עבדו כעשרים סטודנטים, לאורך שלושה מחזורים, בתמיכה
כספית של קרן דבורה. רוב הסטודנטים שהשתתפו בפרויקט כבר סיימו את
לימודיהם, ובצוות המשגר היו ארבעה סטודנטים, ביניהם סטודנטית אחת.
ראשי הטכניון ו"אינסרם" )מכון הבריאות הצרפתי( חתמו על הסכם להקמת
מרכז משותף לחקר תאי גזע עובריים. ראש "אינסרם", פרופסור כריסטיאן
ברשו, אמר בטקס החתימה כי זהו צעד היסטורי, שיקדם את יחסי
ישראל-צרפת גם בתחומים נוספים. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג,
אמר כי מאז ומתמיד היה המדע גשר להבנה בין מדינות.
המרכז, שייקרא "אינסרטק", הוא תוצאה של יוזמה משותפת של פרופסור
יוסף איצקוביץ'-אלדור מהפקולטה לרפואה בטכניון ומ"רמב"ם", חוקר בעל
שם עולמי בתחום תאי הגזע העובריים, ופרופסור דניאל אברדם, חוקר
בכיר ומומחה לתאי גזע ועור במכון "אינסרם". המעבדה בטכניון תנוהל על
( והטכניון.
INSERM
ידי שניהם, במימון משותף של "אינסרם" )
המכון הוקם לאחר בירור קפדני שערכה ממשלת צרפת ולאחר שהיא אישרה
באחרונה מחקר בתאי גזע עובריים. זו הפעם הראשונה שצרפת חותמת על
עסקה אקדמית מסוג זה עם ישראל.
טקס החתימה נערך בסיומו של כנס על תאי גזע עובריים, שאליו הגיעו
51 חוקרים צרפתים.
פרופסור איצקוביץ'-אלדור אמר כי לאישור שנתנה ממשלת צרפת להקמת
המרכז בטכניון משמעות רבה - הן בחיזוק המחקר בתחום המבטיח של
תאי גזע עובריים, והן בתחום הקשרים בין ישראל וצרפת.
ȯÂËÒȉ†ÈÚ„Ó†ÌÎÒ‰
¥
47...,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14 2,3,1