מגזין הטכניון | קיץ 2026

הנדסה ביו-רפואית 20 ח וקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית Journal of מראים, במאמר בכתב העת , את ההשפעה Controlled Release השלילית של סוכרת והשמנת-יתר על שיקום הלב לאחר התקף. המאמר לא רק מציג את פגיעתן של מחלות אלה על שיקום הלב - אלא גם מראה כיצד אפשר לצמצם פגיעה זו באמצעים תרופתיים. התקף לב, הקרוי בשפה המקצועית "אוטם שריר הלב", מוביל לכך שתאים ממערכת החיסון נעים במהירות ממח העצם אל הלב כדי לרפא את שריר הלב. תסמונות מטבוליות דוגמת סוכרת והשמנת יתר מעצימות את אותה תגובה חיסונית ובמקום לסייע בריפוי - הם מחריפים את הדלקת. מאמרם של החוקרים, ד"ר קתרין ונדורנה והדוקטורנט בצלאל אלגרבלי, מציג הדגמה ניסויית-תצפיתית ראשונה של התהליך האמור. השניים פיתחו לשם כך גישה חדשנית המאפשרת "לראות" התפתחות דלקתית בזמן אמת. הם הזריקו לזרם הדם חלקיקים ננומטריים של תחמוצת ברזל הנוטים להיבלע על ידי תאי מערכת החיסון וכך מאפשרים לחוקרים לעקוב ודימות אופטי. כך MRI אחרי אותם תאים באמצעות ראו החוקרים את תנועתם של תאי החיסון ממח העצם, שם הם מיוצרים, אל הלב הפגוע. חוקרי הטכניון גילו כי האחריות לאותה פעילות חיסונית - קולטן CCR 2 עודפת, בקרב סוכרתיים, נופלת על חיוני במערכת החיסון הממלא תפקיד מרכזי ב"גיוס" של תאי חיסון לאזורי דלקת. כיום כבר ידוע שפעילות עודפת של קולטן זה עלולה לגרום נזק בריאותי - למשל במחלות אוטו-אימוניות - וכעת מראים החוקרים כי פעילות עודפת כזו פוגעת גם בלב המשתקם מהתקף. יתר על כן, המאמר מציג את יעילותה של פעולה יזומה - עיכוב תרופתי של אותו קולטן. פעולה כזו, מתברר, אכן מפחיתה את הנזק ארוך הטווח ללב. מחקרם של אלגרבלי וד"ר ונדורנה סולל דרכים חדשות לאבחון מוקדם של מטופלים בסיכון גבוה, ובהם חולי סוכרת והשמנת יתר, ומספק הוכחה קלינית-מחקרית . זוהי דוגמה CCR 2 לתועלת של תרופות מעכבות מצוינת לחשיבותו של מחקר בין-תחומי - במקרה הזה, של השילוב בין הנדסה, הדמיה ואימונולוגיה - בחתירה לפריצות דרך במדע וברפואה. ), הקרן הדו- ISF במחקר תמכו הקרן הלאומית למדע ( שותפות BIRAX ב ,) BSF לאומית למדע ישראל-ארה"ב ( ) ומשרד BIRAX המחקר האקדמית בריטניה-ישראל ( החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הלב להגנת בפקולטה להנדסה ביו-רפואית פותחה טכנולוגיה המשפרת את שיקום הלב לאחר התקף https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0168365925010132?via%3Dihub למאמר: נולדה וגדלה בבלגיה, שם השלימה תואר ראשון ושני ד"ר קתרין ונדורנה ברפואה וטרינרית. את הדוקטורט עשתה במכון ויצמן למדע, "שם נחשפתי לראשונה לתרבות המדעית של ישראל - תרבות חמה, שיתופית ומעמיקה. החוויה הזו ליוותה אותי בשנים הבאות ובסופו של דבר החזירה אותי לישראל לצד הסיפור האישי שלי - אני נשואה לצבר, ורציתי שהילדים שלנו יגדלו קרוב למשפחתם, מוקפים בחום, חוסן ותחושת קהילה חזקה. השנה האחרונה הייתה קשה מאוד — החיים בזמן מלחמה מציבים אתגרים רגשיים ולעתים בדידות, ואני נמצאת רחוק מבלגיה מולדתי. עם זאת, גם במהלך התקופה הקשה הזו, הסולידריות, האנושיות והתמיכה ההדדית שחוויתי כאן בקהילת הטכניון רק חיזקו את החלטתי לבנות את המעבדה שלי - ואת חיי - בטכניון. יש בישראל שילוב ייחודי בין מערכת מדעית יוצאת דופן לבין סביבה אנושית איכותית, ובטכניון מצאתי תרבות נדירה של חדשנות ושיתוף פעולה, שבה מהנדסים, רופאים ומדענים עובדים זה לצד זה כדי להתמודד עם אתגרים מהעולם האמיתי. בתחום שלי, הנדסה ביו-רפואית, אני מאמינה בכל ליבי שישראל תהפוך לשחקנית מרכזית ברמה העולמית." "הסולידריות שמצאתי כאן חיזקה את החלטתי לבנות בטכניון את המעבדה שלי - ואת חיי"