מגזין הטכניון | קיץ 2026

17 אמר בהובלת ד"ר שמואל ביאלי ועמית צ'מקה מהפקולטה לפיזיקה מציג מדידה ראשונה מסוגה של הקרניים הקוסמיות . Barnard 68 הנמצאות בליבה של הערפילית הגלקטית המדידה התבססה על תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב ותאפשר לחוקרים למפות את התכונות של קרניים קוסמיות בחלל ולשפוך אור על תהליך יצירת כוכבים בגלקסיה. הממצאים פורסמו בכתב העת לצד אנליזה משלימה במאמר שפורסם Nature Astronomy היוקרתי . The Astrophysical Journal באותו יום בכתב העת ) כלל אינן קשורות Cosmic Rays למרות שמן, קרניים קוסמיות ( לקרינה רגילה שאנו מכירים (אור). הקרניים הקוסמיות הן למעשה חלקיקי חומר - פרוטונים, אלקטרונים וגרעיני אטומים - שמציפים את החלל הגלקטי ונעים במהירות הקרובה למהירות האור. לקרניים הקוסמיות השפעה מכרעת על תהליך היווצרותם של כוכבים. בנוסף תהליך היינון מקרניים קוסמיות משחק תפקיד מרכזי בכימיה ומעורב ביצירה של מולקולות שונות כגון מים, אמוניה, מתנול ועוד בתוך הערפילית. הקרניים הקוסמיות התגלו לראשונה לפני יותר ממאה שנה. לאחרונה, הצוות הבין-לאומי בראשות ד"ר ביאלי השיג את מה שרבים חשבו לבלתי אפשרי: מדידה ישירה של פעילות קרניים קוסמיות בערפילית גלקטית. "כשקרניים קוסמית חודרות לערפילית," מסביר ד"ר ביאלי, "הן גורמות למולקולות מימן לרטוט ובעקבות זאת נפלטת קרינה טרה-הרץ. קרינה 100- בתחום האינפרא-אדום בתדר אופייני של כ אינפרא-אדומה זאת מהווה חותמת ייחודית לאינטראקציה של קרניים קוסמיות עם המימן בערפילית." צוות החוקרים תכנן וביצע תצפית בעזרת טלסקופ החלל ג׳יימס ווב - ערפילית צפופה Barnard 68- ) למדידת אותות הקרינה מ JWST ( מעלות קלווין - רק מעט מעל האפס 10-20 וקרה - בטמפרטורה של שנות אור מכדור הארץ, 400 המוחלט. הערפילית נמצאת במרחק של ). קוטרה של הערפילית Ophiuchus באיזור קבוצת הכוכבים אופיוקוס ( כשליש שנת אור ומסתה כפולה ממסת השמש שלנו. על פי התחזיות אלף שנים וקריסתה תיצור כוכב חדש. "האותות 200- היא תקרוס תוך כ שהתקבלו בטלסקופ החלל התאימו התאמה מושלמת לתחזית של המודל התאורטי שפיתחנו," מסביר עמית צ'מקה, סטודנט למאסטר בקבוצה של ד"ר ביאלי, שהיה שותף במחקר. "חקרנו גם מודלים אלטרנטיביים, אבל אף אחד מהם לא התאים לאותות הנצפים. המדידה שלנו מוכיחה בצורה חד משמעית שמדובר בקרניים קוסמיות." שעות תצפית 50 הקצאה של NASA "בעקבות ההצלחה קיבלנו מ- נוספות בטלסקופ החלל," אומר ד"ר ביאלי, "מה שיאפשר לנו להרחיב את מסע מיפוי הקרניים הקוסמיות בסביבות גלקטיות שונות. זהו חלון למחקר השיטתי הראשון של האופן שבו קרניים קוסמיות מתפשטות דרך גלקסיות ומווסתות את תהליך יצירת הכוכבים. כך, בדומה לגלאי חלקיקים על כדור הארץ, ערפיליות בגלקסיה יתחילו כעת לשמש גלאי חלקיקים טבעיים ענקיים, בגודל של עשרות אלפי מערכות שמש." בקבוצה הישראלית במחקר תמכו הטכניון, הקרן הלאומית למדע וקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי. מ 400 הממוקמת בקבוצת אויפיוקוס, מרחק של 68 הערפילית ברנרד שנות אור מכדור הארץ. באמצעות טלסקופ החלל ג׳יימס ווב מדדו ד"ר ביאלי וקבוצתו לראשונה את האותות הנפלטים מערפילית זאת כתוצאה מעירור המימן המולקולרי על ידי קרניים קוסמיות. באדיבות ) European Southern Observatory ) ESO