מגזין הטכניון | אביב 2025

32 " את המקום הזה גיליתי בערב נעים אחד, כשרציתי לתת לעצמי פסק זמן מהעבודה. נעלתי את נעלי הריצה שלי ויצאתי לטייל בקמפוס. אני תמיד ה ללכת בדרכים חדשות ולא ידועות, אז בחרתי ָ מנס במדרכה הזו לאורך הכביש הסואן. מסיבה כלשהי הרמתי את מבטי וראיתי חלקת שמיים בין העצים הצפופים מסביב. האזור המכוסה בשיחים מייד גרם לי להרגיש בבית, שכן הוא הזכיר לי את שימלה - עיר בצפון הודו שזכיתי לקרוא לה ביתי." במילים האלה מתארת שיבאני פונדיר, דוקטורנטית הודית בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, את טיילת רייסקין בטכניון. "הטיילת הזו הפכה לנתיב הכרת התודה והרוגע שלי." סטודנטים וסטודנטיות 16- פונדיר היא אחת מ לסדנה שבה סימן כל אחד מהם 2024 שהתכנסו בסתיו על מפת הקמפוס מקום שבו חווה חוויה אישית בלתי נשכחת. הסטודנטים, שבאו ממדינות שונות, בחרו את המקומות וכתבו על החוויה הקשורה בהם. כך נולדה מרכיביה פזורים 16- תערוכה ייחודית, מבוזרת, ש ברחבי הקמפוס. לדברי ד"ר ז'אנה שאינסקי-רויטמן, מנהלת לשכת דיקן הסטודנטים, "בתקופה מאתגרת זו היה חשוב לנו במיוחד לחבר את הסטודנטים לטכניון ולתת להם הרגשה שזהו ביתם. בחרנו לעשות זאת באמצעות אומנות, שהיא שפה אוניברסלית, וכך אפשרנו לקהילת סטודנטים מהארץ ומחו״ל להשאיר חותם אישי במקומות ובשבילים שבהם הם מבלים כל כך הרבה חודשים ושנים." תמיר חורי, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, בחר "מקום טוב לבכות בו". ניבדיטה לליטה ראווינדרן, פוסט-דוקטורנטית הודית בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, התאהבה ברחבה שמתחת לגשר שמול הספרייה המרכזית, שם הזדמן לה פעמים רבות לשמוע סטודנטים שניגנו או שרו יחד. מיכל פרז מארגנטינה, סטודנטית בפקולטה להנדסת myplace.technion.ac.il אתר הפרויקט: אומנות בקמפוס מפת המרחב הרגשי מימין: גוואזו טאנג, סטודנט לדוקטורט במדעי הנתונים וההחלטות מסין, ואוצרת הפרויקט ולריה גסלב ביוטכנולוגיה ומזון, בחרה באותו המקום, אבל מסיבה אחרת: שם שכבה לילה אחד וחישבה את עתידה. סער צור-שדי, סטודנטית בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, בחרה בפארק לוקיי, משם זכור לה בילוי מיוחד עם בן זוגה ולהקת יתושים. אייווי בטצ'ריה, דוקטורנטית הודית מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, בחרה בנדנדהשברחבת הכניסה לפקולטה למדע והנדסה של חומרים. לדבריה, "הנדנדה הזו מספקת לעיתים קרובות את הרצון שלי בכמה רגעים של הפוגה גנובה - באמצע יום עבודה קדחתני או בבקרים עצלים של סוף השבוע... זה מאפשר לי להיסחף אל תוך עולם החלומות המרתק שלי ולתכנון תוכניות לעשר השנים הקרובות." המיצגים בתערוכה הם תמרורים ייחודיים 16 המציגים באמצעות ברקוד את סיפוריהם של הסטודנטים והסטודנטיות. לדברי אוצרת התערוכה ולריה גסלב, "מיפוי באמצעות סיפורים אישיים מזכיר לקהילת הטכניון ולמבקריה כי למקום זה של ידע, המצאות והישגים אקדמיים יש גם רבדים אישיים רבים. התערוכה מספקת במה לסטודנטים מחו״ל, מקדמת את המפגש בינם ובין הסטודנטים המקומיים ומעצימה את החיבור למרחב." גסלב מציינת כי הפרויקט נוצר בהשראת האומנית צ'אנג, שיזמה בהונג-קונג פרויקט אומנותי ​​ קנדי בשם "להתנשק, לבכות ולהתחרפן בציבור", שנועד לייצר ולבטא אפשרויות חדשות לתיאורם של מקומות. אוצרת הפרויקט: ולריה גסלב. ועדה מנהלת: ד"ר ז'אנה שאינסקי-רויטמן, מנהלת לשכת דיקן הסטודנטים; אמה אפטרמן, מנהלת בית הספר הבין-לאומי; אפי ברקאי גורל, ממונה גיוון, שיוויון והכללה; אילונה יזגייב, ראש מדור תרבות וחברה בדיקנאט הסטודנטים. עוזרת אוצרת: דנה אלוני. עיצוב גרפי: הגר מסר ועופרי פורטיס.