שביעי

17.07.2026 | ג' באב תשפ"ו | 09 גיליון | | 4 שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי א הו, זה נגמר. לא עוד ילדימ שמתעו ררימ מצרחות במרפ ת של השכנימ. לא עוד מתבגרימ שנשארו ערימ עד אמצע הלילה. לא עוד גברימ מיו רימ שנרדמו דקה לפני ה יומ, רק כדי להתעורר למהפכ ולמלמל כל היומ: "לא מאמינ שזה קרה לי". ביומ ראשונ הקרוב יונפ גביע המונדיאל ובמאות אלפי בתימ ברחבי העולמ, הדמ עות יתייבשו, הפיצוחימ ייגמרו וה לונ ישוב לייעודו המקורי. בינ שפגשתנ את התופעה תוכ זיפזופ׳ מקרי בשלט הטלוויזיה, או דרכ הצעה מפתה לרכי שת מ כ ענק ב ופרמרקט השכונתי, ת כימו איתי שיש משהו מרתק במונדיאל. הזמנ שבו אחת לארבע שנימ פגישות מתואמות בהתאמ ללוח המשחקימ, חתונות מתחשבות בשעות השידור ואנשימ שבדרכ כלל מתקשימ לדבר על רגשות, מוצאימ את עצממ בוכימ מול הט לוויזיה בלי להתנצל. אבל מלבד לשיח המרעננ שהביאו איתמ השידורימ אל תוכ הוויכוחימ השגרתיימ של כולנו, בעיניי המ היו הרבה מעבר לרצפ של משחקי כדורגל. קחו, למשל, את הדרמה שה תרחשה במשחק בינ ארגנטינה למצרימ, והייתה לא פחות ממעוררת השראה. המשחק התחיל רע. רע מאוד. ליאו מ י )ברור שאתנ יודעות מי זה. גדול הכדורגלנימ, קפטנ ארגנטינה, הג'ונ לנונ של עולמ ה פורט( החמיצ פנדל. או במילימ אחרות, את ההזד מנות הטובה ביותר להבקיע שער. הנבחרת שלו פיגרה מאחור והדרכ להדחה כבר נרא תה באופק. הפרשנימ התחילו לנ ח ה ברימ, הרשתות החברתיות מצאו אשמימ, והכותרות כמעט נכתבו מעצמנ. מיליוני אנשימ בעולמ היו בטוחימ שה יפור נגמר. אבל אז, בתוכ דקות, המצב התהפכ וכולנו חזינו בשיעור אמיתי לחיימ, שהיה לא פחות חשוב מתוצאת המשחק - מ י המשיכ לשחק בכל הכוח. להנהיג, להאמינ ולהוביל את אר גנטינה למהפכ בלתי נתפ , כשהלחצ בשיאו. המשחק הפכ ל מל. לא בגלל ההחמצה של מ י, אלא דווקא בזכות התגובה שלו כלפיה. המעבר החד בינ כישלונ אפשרי לניצחונ הוא זה שהפכ את הרגע לאחד הזכורימ בטורניר, ואת מ י לא רק לשחקנ ענק, אלא גמ למנהיג יוצא דופנ. אחת התכונות הנדירות שיש לאנשימ מצ טיינימ היא לא הכישרונ שלהמ להימנע מט עויות, אלא דווקא היכולת שלא לתת לטעויות להכתיב עבורמ את האופנ בו המ ממשיכימ לפעול. במשחק ראינו בלייב איכ מנהיגות נבחנת דווקא ברגעימ שבהמ לא הכל הולכ לפי התו כנית, ואיכ השלב שבו כולמ רואימ את הט עות שעשית הופכ להזדמנות להתרוממ, לקחת בחזרה את האחריות ולהמשיכ קדימה. הניצחונ באותו ערב לא היה רק של ארגנ טינה. הוא היה גמ ניצחונ הרוח והאמונה שהכל פתוח עד שמגיע רגע ה יומ. זה נכונ למגרש הכדורגל וזה נכונ באותה המידה גמ לקריירה, לזוגיות או לכל הרגעימ שבהמ אנחנו מרגישימ שפי פ נו. כי ב ופו של דבר, כולנו נחמיצ מדי פעמ את ה"פנדל" שלנו. נאמר את המשפט הלא נכונ, נפ יד את ההזדמנות, נקבל תשובה שלילית או נגלה שלא הצלחנו על הפעמ הרא שונה. ובכל אותמ מקרימ, הדבר החשוב ביותר יהיה כמה מהר התעשתנו וחזרנו לשחק. כי עד שלא נשמעת שריקת ה יומ - שומ דבר עוד לא מוכרע. לא במגרש ולא בחיימ. ומה שיקבע עבורנו את המציאות, הוא רק הרגע שבו נאמינ • שעוד אפשר לשנות אותה. Shirielgavish@gmail.com כולנו נחמיץ מדי פעם את ה"פנדל" שלנו. נאמר משפט לא נכון, נקבל תשובה שלילית או נגלה שלא הצלחנו על הפעם הראשונה. הדבר החשוב יהיה כמה מהר התעשתנו וחזרנו לשחק בכל אחת מסתתר מסי Shutterstock צילום: