שביעי

10.07.2026 | כ"ה בתמוז תשפ"ו | 08 גיליון | | 6 אז ה דרת מעמדמ של לומדי התו רה היא מה שחשוב? שיקומו נא מנהיגי הציבור ויקראו למי שלא לומד - לה דיר את מעמדו בלשכת הגיו . במהלכ המלחמה אמר הרב דוב לנדו את המשפט המכאיב על בני הציונות הדתית, "המ נהרגימ כי הרבנימ שלהמ מלמדימ תורה מעוותת". אז האמ החוק בא לה דיר את מעמד תמ של לומדי התורה החרדית או התורה הציונית דתית? כי זו לא אותה תורה. אלו שמשלבימ פרא ו ייפא, יזכו למע מד כפול ומכופל? ומילא בהיבט ה דרת החוק; ברמה המו רית והיהודית, האמ זה רצונו של ריבונו של עולמ? לה דיר את תורתו של אלה על פני אלה שיצאו בחי רופ נפש מתוכ ציווי דאורייתא? ה יכוי שבג"צ יעביר חוק י וד שכזה כמעט לא קיימ. השופטימ חותרימ למ דינה דמוקרטית ודמוקרטית, יותר מאשר למדינה יהודית ודמוקרטית. עוד מ כת של ביזוי מול בית המשפט העליונ, בתו פת הקרי ה האמיתית של אחוז הנושאימ בנטל, לא תתרומ במאומה - מלבד להחלשת האמונ ובריחת קולות ממפלגות שמצביעיהנ משרתימ בצבא כערכ יהודי ודתי. • Renana0584@gmail.com לימוד התורה עבר חוק יסוד: השבוע בקריאה ראשונה בכנ ת, והנה ה יבות שלדעתי הוא לא ראוי לקידומ. נתחיל בה רת הפופוליזמ, כי פופוליזמ וטיעונימ זולימ המ פחות בשבילי: הצעת חוק לה דרת מעמדמ של לומדי התורה הייתה במצע הבחירות של מפלגת הציונות הדתית. הטיימינג הוא אמנמ גלגל הצלה בצל הבחירות המתקרבות, אבל הצעת החוק לא הומצאה משומ מקומ. במצע הבחירות של המפלגה לא הייתה השוואה למעמדמ של משרתי צה"ל, וגמ בחוק שעבר השבוע בקריאה ראשונה לא הייתה כזו; המצע כלל חוק לה דרת מעמדמ של לומדי תורה. פשוט רובנו, וגמ אני, לא טורחימ לקרוא את המצע ולא בוחרימ על פיו. בשבוע שעבר עברה הצעת החוק של ח"כ לימור ונ הר מלכ להארכת תקופת ההתיישנות על עבירות מינ. חוק חשוב מאינ כמוהו, שהיא עבדה עליו תקופה מאוד ארוכה ופנתה לחברי כנ ת מה קואליציה והאופוזיציה יחד, כדי לה פיק להעבירו לפני הבחירות. זה לא הדבר החיובי היחיד שנעשה, אלא רק דוגמה אחת כדי להמחיש שהארכת ימיה של הממשלה היא תירוצ מ פיק טוב כדי לבצע מהלכימ שהבטנ לא תמיד נוחה איתמ. זו משמעותה של פוליטיקה. משחק של תנ וקח, על מנת להשיג כמה שיותר עד שהממשלה תמלא את ימיה. פוליטיקה זה לא מצב אידיאלי שבו מקדמימ רק את מה שהכי חשוב, אלא תשלומ של מחירימ בעד קידומ ערכימ אחרימ. במקרה הנוכחי, בזמנ שבו הבחירות גמ ככ יתקיימו בתוכ שלושה חודשימ, זה לא שווה - לא את המחיר האלקטורלי שיבריח מצביעימ ממפלגות הקואליציה, ובעיקר לא שווה את המחיר המו רי בעת הזו. ברמה המו רית, לא מעט מרבותי נו התע קו בשלל תחומימ, עוד באר צות מוצאמ. רבנימ עבדו במשרת רבני קהילות, שוחטימ, ופרי ת"מ; למדו תורה בחלק מהיומ, והתפרנ ו למחייתמ. המ בטח לא התקיימו מקצבאות. האמ היהדות דורשת מהאדמ שירוויח את לחמו בעמל, או שאת העמל ישאיר לגו רמי חוצ? חבל שבת קול לא יכולה לרדת מהשמיימ ולעדכנ אותנו. בעיה מהותית נו פת היא שאפ רב מה מיינ טרימ החרדי לא יצא באמירה שמי שתורתו אינה אומנותו - שיתגיי . הח"כימ מהמפלגות החרדיות עושימ את ההפרדה בינ אלו שלומדימ לאלו שאינמ )מפרידימ בלית ברירה, אפשר לומר(, אבל המרא דאתרא שלהמ לחלוטינ לא. להפכ: ישננ לא מעט קריאות שגמ מי שלא לומד, שלא יתגיי , כי צה"ל הוא ה כנה הרוחנית. לא מעט מרבותינו למדו תורה בחלק מהיום, והתפרנסו למחייתם. הם בטח לא התקיימו מקצבאות. האם היהדות דורשת מהאדם שירוויח את לחמו בעמל, או שאת העמל ישאיר לגורמי חוץ? שוויון בנתק רננה מאיר כהן | דל"פ 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש