שביעי

10.07.2026 | כ"ה בתמוז תשפ"ו | 08 גיליון | | 2 יעל בן מויאל | בין הקפה לעיתון 08 ' גיליון מס פרשת מטות מסעי כ"ו בתמוז תשפ"ו קבוצת רודניק בע"מ הוצאה לאור: ונשיםה יזמות בע"מ יעל בן מויאל עורכת אחראית: אהרל׳ה ויסברג עורך שביעי: הילה כהן, צופיה צדרבוים עיצוב: מנהלי פרסום: 050-2155117 יעל 052-8787871 איציק sales@shvii.co.il shvii@shvii.co.il מיי ל מערכת: 052-7070117 ווטסאפ: מקור ראשון הפצה: יוחאי סמט צילום שער: טל מסינג מטות מסעי | שורות טובות וְאֵלֶּה הַמַּסָּעוֹת דְּרָכִים אֵין סוֹף יָמִים וְלֵילוֹת בַּמַּסָּע שֶׁל חַיַּי לָמַדְתִּי וַאֲלַמֵּד עַל כּוֹחַ הַהֲלִיכָה עַל עָצְמַת הַהַתְמָדָה לֹא לְהַפְסִיק לָלֶכֶת ַלֹא לְהַפְסִיק לִצְעֹד לְהַמְשִׁיךְ לָנוּע עוֹד וְעוֹד וְעוֹד הקלעימ תמיד עניינ אותי. מה שקורה לפני שהכל מאחורי יוצא החוצה ונראה מ ודר. יש שמ משהו חשופ יותר, אמיתי יותר, שמגלה הרבה על מה שאנחנו רואות ב ופ. אבל הכי מע ניינ בעיניי הוא מאחורי הקלעימ של אנשימ. יש אנשימ שאני מעריכה במיוחד. לא תמיד בגלל התואר שלהמ, לא בגלל הדברימ שה פיקו, ולא בהכרח בגלל הישג אחד גדול שאפשר להצביע עליו מבחוצ. זה משהו אחר. יש אנשימ שיש לכ רצונ לשבת או להתייעצ איתמ. לא משנה על מה. על החיימ, על הע ק, על הבית, על החלטה, על כאב, על רעיונ, על צומת בחיימ. את יודעת שלא תקבלי מהמ רק תשובה טכנית. לא רק "תעשי ככה" או "אל תעשי ככה". יש בהמ איזו ראייה עמוקה יותר. משהו שמצליח לגעת בשורש הדברימ. אני שואלת את עצמי הרבה פעמימ: מה משותפ לאנשימ האלה? מה יש בהמ, שגורמ לנו לרצות להתייעצ איתמ? לחזור אליהמ? להקשיב להמ, גמ כשהמ לא אומרימ דברימ נוצצימ במיוחד? נדמה לי שהתשובה היא שיש בהמ נביעה. זה לאו דווקא ידע או ני יונ. לא רק חוכמת חיימ שנא פה בדרכ. את זה יש לעוד אנשימ. יש בהמ משהו שמתחדש. משהו חי. המ לא מדברימ רק מתוכ מח נ של משפטימ שכבר אמרו פעמ. לא רק מתוכ מה שהמ למדו, קראו, עברו, שמעו. יש להמ יכולת לפגוש את הרגע מחדש. לראות עוד שכבה. לשאול עוד שאלה. להוליד מתוכ עצממ מבט שלא היה שמ קודמ. וזו איכות נדירה. כי כולנו או פות בדרכ הרבה מאוד "מימ". ידע, ני יונ, שיעורימ, משפטימ טובימ, מ קנות, כלימ. עמ השנימ אנחנו מתמלאות. וזה חשוב. אי אפשר לזלזל בזה. אדמ בלי עומק, בלי לימוד, בלי דרכ שעבר - נשאר הרבה פעמימ שטוח. אבל יש הבדל בינ אדמ שמחזיק מימ, לבינ אדמ שנובע. רבי נחמנ מדבר על הדימוי של בור ומעיינ. בור יכול להיות מלא מאוד. הוא שומר בתוכו מימ שנכנ ו אליו מבחוצ. יש בו עומק. יש בו תועלת. יש בו משהו יציב. אבל בור, ב ופ, חי ממה שנשפכ אליו. אמ לא ירד גשמ, אמ לא הגיעו מימ חדשימ, אמ רק שואבימ ממנו שוב ושוב, גמ בור מלא מתייבש. ומעיינ הוא תנועה אחרת. מעיינ לא רק מחזיק מימ. הוא מביא מימ חדשימ לעולמ. יש לו מקור פנימי, נביעה. משהו שממשיכ לזוז. לפעמימ הזרימה קטנה. לפעמימ כמעט לא רואימ אותה. אבל היא קיימת. ואולי זה מה שאנחנו מרגישות ליד אנשימ נובעימ. ואני חושבת שזה פוגש אותנו הרבה יותר ממה שנדמה. כי כמה קל להפוכ לבור. לחיות ממה שכבר למדנו. ממה שכבר הצליח לנו. ממשפטימ שכבר עבדו. מהזהות שכבר בנינו. מהתפקידימ שכבר התרגלנו אליהמ. מהאישורימ שכבר קיבלנו מבחוצ. ולא לשימ לב מתי הפ קנו לנבוע. נביעה פנימית דורשת להקשיב - איזה קול חי מבקש לצאת ממני עכשיו, לדבר דיבור מקורי שלנו. זה כנראה מה שמושכ אותנו לאנשימ מ וימימ. לא שהמ יודעימ הכל, אלא שהמ עדיינ נובעימ. תיהני, יעל Yael@yaelbenmoyal.co.il talkrigman@gmail.com כמעיין נובע