שביעי

11 | 08 גיליון | 10.07.2026 | כ"ה בתמוז תשפ״ו | ז"ל נפל בצוק איתנ. השבוע אנ שנימ לנפילתו", 12 חנו מציינימ היא אומרת, ועוצרת לכמה שניות את שטפ הדיבור האנרגטי שמאפיינ אותה. "באופנ מוזר, הרגשתי שנפי לת צביקה הייתה עבורי מעינ הכנה לאובדנ של איתנ. ובמקרימ האלה, ידע זה כוח". זה מה שעזר לכ להרימ את עצמכ? "זה, וההבנה שהילדימ עליי, ואני לא יכולה להרשות לעצמי להתפרק. אבל זה לא רק כי אני לא יכולה, אלא גמ בגלל שאני כל הזמנ שומעת את איתנ ושואבת ממנו כוח, ומכוחו אני לא מתפרקת. יש לו צוואה ברורה, ואנחנו מנ ימ למלא אותה". עוד לפני הצוואה הבלתי כתו בה, אלא זו שנחקקה ונטב עה עמוק בחייהמ המשותפימ, מ פרת ( על החיימ שהובילו אותה 52) נחמה לנקודה שבה היא נמצאת היומ. "גד לתי בשכונת נווה שאננ בחיפה, נו"ש הכרתי 27 כפי שכינינו אותה, ובגיל את איתנ והתחתנּו. הייתי כבר עמוק בתוכ הייאוש מהרווקות, ופתאומ הוא בא אליי". השניימ הקימו את ביתמ בירושלימ. "איתנ היה מכונת עבודה. לא ראיתי מעולמ מ ירות כזאת. הוא עשה פשוט הכל וכל הזמנ היה ביב 'עולמ קטנ'. הוא הביא משהו אחר לעולמ העיתו נות". עולמ התקשורת יכול לפעמימ להיות ציני מאוד. איכ הוא השתלב? "באמת מדובר בעולמ מורכב. וזה היה מוזר, כי איתנ ממש הקפיד לא לדבר לשונ הרע. אבל הוא ידע לומר דברימ לא פשוטימ למי שצריכ כשהיה צריכ, וגמ לשמור על עולמ הערכימ והאמונה שלו בתוכ כל זה. הוא אפ פעמ לא השאיר מתח באוויר, ותמיד דאג 'לנקות שולחנ'. "אחרי שאיתנ נהרג, הגיעו הרבה מאוד אנשימ שלא היו בדיוק ה גנונ צילום: פרטי