שביעי

03.07.2026 | י"ח בתמוז תשפ"ו | 07 גיליון | | 4 הכל התחיל לפני כמה שבו עות, כשהמתבג רת, ששמה מתחרז עמ המילה "די" )קיצור של "די, אמא זה לא מצחיק אותי"(, זרקה לחלל האוויר באדישות: "דרכ אגב, אנחנו יורדות לאילת בתחילת החופש". ביטוי גאוני, "דרכ אגב". אינ לי פק שמדובר בהמצאה מיוחדת לבני נוער, שנועדה לאפשר להמ לדחו לשתי מילימ מידע שבכל משפחה נורמלית היה מחייב לא פחות מישיבת קבינט. ברוכימ הבאימ לחופש הגדול. הזמנ שבו הילדימ יוצאימ לחופש ואנחנו נכנ ימ לכו ננות. אז "דרכ אגב", הנ עלו על האוטובו . דרכ אגב, הנ שכרו וילה. ודרכ אגב, 6:00 של קיבלתי הוראה מפורשת "לא לדאוג"! דרישה מנומקת שקשה להתווכח איתה. מיותר לציינ שמהרגע שהאוטובו יצא מה תחנה, אני יצאתי מדעתי. אחרי שעתיימ דאגתי שלא אכלה. אחרי ארבע שעות דאגתי שא כלה יותר מדי. אחרי שש שעות הבנתי שמה שמדאיג אותי כל ככ זו העובדה שאני זוכרת . כלומר בשלב 16 בעצמי איכ זה להיות בת הזה בחיימ, שבו את חושבת שאת חזקה, צו דקת וח ינה מהכל. מהעולמ, מהשמש ובעיקר מההודעות של אמא שלכ. או, אז בנוגע לזה א פר לכנ שעליתי על שיטה מבריקה לבדוק שהכל ב דר. אחת הב נות פתחה קבוצת "אמהות ובנות" )מתערבת אתכנ שמדובר ברעיונ של אמא לא פחות דאג נית ממני(. כל מה שהייתי צריכה מכאנ, זה רק להגיב שמ "תיהנו אהובות" עמ אימוג'י חביב, ולא עברו שלוש שניות עד שקיבלתי בפרטי הודעה נוזפת: "נראה לכ שאת מגיבה בקבו צה עמ כולמ? תפ יקי". וזהו, יכולתי להיות רגועה. הכל בנורמה. חילצתי ממנה אות חיימ, והיא יודעת שאמא ב ביבה. גמ אמ זה מרחוק. וזה באמת רחוק. תודו שבשביל רובנו, אילת היא מלונ עמ עיר מ ביבו. ארבעה ימימ של ימ, שמש ושופינג, שהנ יעה אליו חייבת להצדיק את המחיר )מי שיודעת, יודעת(. אבל לאל פי התושבימ שגרימ בה, המרחק הזה הוא חלק מאתגר יומיומי שהחופשה שלנו מאפשרת להמ להתגבר עליו. לאחרונה פור מ שנשקלת האפשרות לבטל את הפטור ממע"מ בעיר. אפשר לנהל על זה דיונ כלכלי וענייני, אבל לפני שמבטלימ מנוע צמיחה מרכזי של עיר שלמה - צריכ לזכור שמדובר בעוגנ האזרחי, הכלכלי והא טרטגי של ישראל בגבולה הדרומי. קידומ מהלכ כזה בדרומ מוכיח שעוד לא הפנמנו את התפוררות ההתיישבות היהודית בצפונ. וכשאנחנו מחלישימ עיר בעלת אפש רויות תע וקה מוגבלות, שירותי רפואה שלא עומדימ בנתוני תוחלת חיימ נמוכה באופנ יח י, ותחבורה שלא מפצה על המרחק, אנחנו מחלישימ הרבה יותר מעוד יעד תיירות. נראה שלא למדנו כלומ מהתמונות העצובות של קריית שמונה, שבהנ רואימ עיר רפאימ. אחרת אינ שומ דרכ לה ביר למה לגזול מתו שבי אילת את מנוע הצמיחה הכמעט יחיד שיש לעיר להציע להמ. בזכות אלו שבחרו להתגורר בה, אנחנו שומ רימ על גבול טריטוריאלי. בזכותמ אנחנו נהנימ מאזור חר חופשי, משמורות אלמוגימ מדהימות ומנמל שדואג שהמשלוחימ שלנו מאלי אק פר יגיעו בזמנ. ותאמינו לי שאמ יבוטל בה הפטור ממע״מ, נצטרכ אותמ אפילו יותר. אמ לא נדע לשמור על הערימ שבקצוות המפה, יומ אחד נגלה שהנ כבר לא שמ כדי לשמור עלינו. וכמה שאנחנו אוהבימ את אילת רחוקה מ פיק כדי שנוכל להתנתק, הגיע הזמנ שגמ נדאג לה ונעשה מאמצ שנהיה מחוברימ. דרכ אגב. המתבגרת שבה בשלומ. שזופה, • עייפה ורעבה. לא בהכרח ב דר הזה. ח די ה'. Shirielgavish@gmail.com שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי בשביל רובנו, אילת היא מלון עם עיר מסביבו. לאחרונה פורסם שנשקל לבטל בה את הפטור ממע"מ, מה שמוכיח שעוד לא הפנמנו את התפוררות ההתיישבות היהודית בצפון 90 צילום: משה שי, פלאש בואי לאילת