שביעי

לשליחת חומרים למדור shiraandrinagarden@gmail.com נ י ר ו ם ר מ ע ה ר י ש י ו ל ה ה שירה ורינה ה טוֹרי של מה שמתרחשת ברשת @ rinahalevi לא ייאמנ, אבל הגענו ל ופ שנת , אפצ'י, מלחמה בלתי 2 הלימודימ. איראנ נגמרת בצפונ והופ, השנה נגמרה. אבל עזבו, הפעמ אני רוצה לדבר על הדבר שבגללו באמת עצוב לי שהשנה הזו נגמרת - על נחמה, הגננת של הבנ שלי. אמ יש אישה שהיא אשת חינוכ בח ד - זו היא. הגענו לגנ עמ המונ חששות, ומיד הרגשנו עטופימ והבנו שיש על מי ל מוכ. הכל בחיוכ, בענווה, בחיבוק חמ של בוקר טוב לילד. נחמה זו גננת שניקח איתנו בלב לעד. משה כור יה העלה שהוא מחפש דירה בתל אביב, וכשרצה לברר על מעלית שבת נתקל בפרצופימ עקומימ של בעלי הדירה והבניינ, שחששו מככ שדתי יבוא ויעשה "כפייה דתית" כפי שכינו את זה בפניו. פייר? התבא נו. בטוחות שזה לא הרוב, אבל עדיינ, מכווצ. עזוב אותכ משה, אמ לא י תדר שמ, תחזור לירושלימ, להתערבב קצת בביצה של נחלאות לנשומ אוויר צלול כיינ. מה יש בזה? השבוע לשחר שלי הייתה מ יבת יומ בגנ. רוב הגנ עולה לכיתה א', והוא ועוד כמה חברימ נשארימ לעוד שנה בגנ )המ בני , ואני 6 (. גמ אני נשארתי שנה כשהייתי בת 5 זוכרת את זה כחוויה כואבת. חששתי ממ יבת ה יומ, חששתי שכשאראה את כל הילדימ עוברימ בשער של "שלומ כיתה א'" אראה את אותה שירה הצעירה שישבה על ה פ ל והרגישה לבד ולא מ פיק טובה, ואראה את הגננת שהצביעה עליי "את לא עולה לבית פר" ואת החזרה שלי ל פ ל, לבד, בבושת פנימ. אינ לי חלילה משהו על הגננת שלי שהייתה מדהימה, אלה זמנימ אחרימ. אני אולי נשארתי עמ החוויה הזאת, אבל כשישבתי במ יבת ה יומ של גנ חובה, כשהבנ שלי יושב על אותו פ ל שישבתי גמ אני, ראיתי אותו מחויכ מפה לאוזנ - והבנתי שאפשר גמ אחרת. תודה מכל הלב לגננות המדהימות רינת ומוריה, שהנ וכל אנשי החינוכ עושימ עבודת קודש, בעוודמ מחזיקימ ברגישות ואהבה את הלבבות של ילדינו. את אביטל זאב אתנ בטח מכירות כאחת מהצמד אביטל ואביטל. שתי נשימ שנה החזיקו ע ק 16 מוכשרות שבמשכ של איפור ו ירוק כלות, וגמ טודיו לשמלות כלה. החודש דרכנ נפרדו, והנ גרו את הע ק. זאב משתפת באומצ באינ טגרמ על הצעד להתחיל מחדש - החששות, ה יכונימ, הפחדימ 37 בגיל וגמ התקוות, וההתרגשות לקראת דברימ חדשימ. בטוחות שהיא קול חשוב עבור הרבה נשימ. @ avitalzeev @ shirabarlev_amram @ moshe_korsia