שביעי

19.06.2026 | ד' בתמוז תשפ"ו | 05 גיליון | | 6 קצת מעייפ להיות במרוצ הציוני דתי, שנדרש להוכיח את עצמו פעמ אחר פעמ - בגירוש מגוש קטיפ, ב וגיית החטופימ או בכל אגה נוקבת אחרת, וגמ ב בב אחרי בב במלחמה הנוכ חית. המכתב של רבני ישיבות הה דר דורש במפורש מצה"ל לקחת אחריות לככ שחטיבת השריונ תשמור על קדושת המחנה )ופקודת השירות המשותפ(, על מנת לאפשר לחיילימ להמשיכ ולשרת בחטיבה. ואמ לא? המ ימשיכו לשרת ביחידות החי"ר המובחרות מתוכ שליחות ועוצמה. איכ זה דומה למי שני ו לרתומ בכוח את צה"ל לתוכ אג'נדה, באמצעות עצומות ענק, במטרה מוצהרת להזיק לצבא היחיד שיש לעמ היהודי? אגב, הבדל מינורי אכ חשוב: במכתבי העצומות הקוראימ ל רבנות, החותמימ חתמו בשממ עמ דרגתמ המלאה. בינ החותמימ על מכתב ראשי הישיבות נמצא לפחות א"ל אחד, אכ כולמ חתומימ בשמ "הרב", ללא איזכור לשירותמ או לדרגתמ. זה עוד הבדל בינ לעשות שי מוש בצבא לבינ הדאגה לשמור עליו. • Renana0584@gmail.com שאני מת מעטים הנושאים חילה להתעצבנ מהמ עוד לפני שהתחלתי לחשוב או לדבר עליהמ. כלומר, בחיימ עצממ יש הרבה כאלה, אבל הכוונה היא לנושא אקטואלי. אחרי לא מעט שנימ שבהנ אני כות בת את דעותיי הפוליטיות באינ טגרמ, כלומ לא נוגע בי. אפילו לא תגובות שבהנ עוקבות משמאל כותבות לי שאני לא מ וגלת להבינ את הצד הפל טי ני בעקבות ה יפור האישי שלי. ניחא, אמ זה מה שנוח לכנ לחשוב. אבל יש נושא אחד שמעורר בי אש ותמרות עשנ: ההשוואה בינ ה רבנות וההמרדה של תקופת הרפורמה המשפטית, לבינ מכתב רבני ישיבות הה דר שלא ישלחו את תלמידיהמ ליחידות מעורבות. אני בקושי מ וגלת לכתוב על זה ברשתות כי מיד קופצות תגובות דווקא מהצד הדתי, שמעלה על דעתו שזה אותו הדבר. מזל שיש גוגל בימינו, שזוכר היטב את ימי ה רבנות. יתכבדו נא כל המא שימימ את רבני הישיבות ב רבנות ויראו לי בדיוק כיצד המ התבטאו בחריפות בתקופת הרפורמה. כי כרגיל, קל יותר לנתב את כל הכע כלפי הציבור המשרת שפעמ אחת בא בדרישה לגיטימית. ומה ההבדל בינ הדרישות? פשוט מאוד. מארגונ רבני צהר ועד הרבנימ החרד"לימ ביותר, כולמ מבקשימ לשרת בצה"ל, לשמור עליו כצבא מנצח ולהיות שותפימ בצורה שבה יוכלו להמשיכ להיות חלק. ממול היה ני יונ להשתמש בצבא למימוש אג'נדה פוליטית, איומ לפרק את צה"ל ולהזיק לו. קריאה ל"אי התנדבות" היא דרישה לא להיות חלק. יומ אחד עוד נדע כמה צה"ל הצליח או לא הצליח לעמוד בפני ני יונות הפירוק הללו. הנקודה המכעי ה הנו פת היא התייח ות לתלמידי הישיבות כאל מי שיהפכו למשוגעימ אמ תיכנ אישה לטנק. זה היה ב דר ו מכו על שיקול דעתמ כששלחו אותמ לחזית, כשירו עליהמ טילי נ"ט, כשהמ עלו על מט ענימ וכש פגו מחירימ אישיימ, זוגיימ, גופניימ ונפשיימ. אבל אמ חלילה מחר מטבחי צה"ל יפ יקו להיות כשרימ, אותמ חיילימ יחט פו שגעת? זה קטע כזה בהלכה, חייבימ לשמור אותה כדי להימנע ממה שעלול לקרות, גמ אמ זה אתגר גדול וגמ אמ לגמרי נעמוד בני יונ. "אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמיימ גזר עליי ככ?". מארגון רבני צהר ועד הרבנים החרד"לים ביותר - כולם מבקשים לשרת בצה"ל, לשמור עליו ולהיות שותפים בצורה שבה יוכלו להמשיך להיות חלק. זו סרבנות? שילוב לא ראוי רננה מאיר כהן | דל"פ 90 צילום: דוד כהן, פלאש למצולם אין קשר לנכתב