שביעי

19.06.2026 | ד' בתמוז תשפ"ו | 05 גיליון | | 4 מכירים את אלה שיש להמ שיר מוכנ למקרה שיקראו להמ לבמה בכוכב נולד? אז אצלי זה אותו הדבר, רק עמ נאומי ופ שנה. לכי תדעי מתי ועד הכיתה יהפוכ לנקמני, ויחליט להעניק להורה הכי פחות מעורב את הכבוד לשאת דברימ במ יבת ה יומ. אני יודעת איכ אפתח את הנאומ, ופחות בטוחה אמ ייתנו לי ל יימ. במקרה ועוד אע מוד על הבמה אחרי המשפט הראשונ, זה מה שאגיד: • בוגרות ובוגרימ יקרימ, יימתמ את בית ה פר ועכשיו הזמנ להתחיל ללמוד. מאחלת לכמ הצלחה בבגרויות, אתמ לא באמת צריכימ אותנ. כנ, אינ דרכ אחרת להגיד את זה, אנח נו חייבימ לכמ התנצלות. טעות שלנו. ליחה. שנימ אמרנו לכמ שאנחנו יודעימ מה צריכ ללמוד כדי להצליח בחיימ. אינ לנו מושג. אמרנו לכמ לבחור מ לול, כשחצי מהחיימ שלנו עברו תוכ חישוב מ לול מחדש. אמרנו לכמ לתכננ קריירה, בלי לדעת אילו מקצועות יתקיימו חמש שנימ מהיומ. אמרנו לכמ להת כוננ לעתיד, כשאנחנו בעצמנו מנ ימ להבינ את ההווה. ידענו שזה עניינ של זמנ עד שתעלו על העו בדה שמערכת חינוכ שנבנתה עבור המאה הקו דמת, לא מתאימה להכינ אתכמ לעולמ שנמצא עמוק במאה הבאה. כשהייתי בגילכמ, שרתי עמ We don’t need no education החבר׳ה כדי לעצבנ את המורימ. אתמ גדלימ בעולמ שבו יש יכוי לא רע שאתמ באמת לא צריכימ את החינוכ שאנחנו מנ ימ לתת לכמ. בטח לא בצורה שאנחנו עושימ את זה. שלא תטעו, גמ אנחנו מרגישימ את האב ורד. גמ אנחנו מבינימ שזה קצת מוזר שהדור הראשונ בהי טוריה שגדל עמ כל הידע האנושי בכפ היד, עדיינ נבחנ על היכולת לזכור מידע. זה כמעט כמו לבחונ נהגימ על היכולת לרתומ ו לעגלה. ואני לרגע לא מזלזלת בבגרויות. יש ערכ למאמצ, להתמדה למשמעת. אני רק חושדת שאנחנו ממשיכימ למדוד את הדבר הלא נכונ. וככל שאני פוגשת יותר בני נוער, אני מוצאת את עצמי פחות מודאגת מכמ - ויותר מודא גת מאיתנו. אתמ עליתמ על משהו שאנחנו רק מתחילימ להבינ. • אפשר להיות כנה? אני קצת מקנאה בכמ. בדור שלכמ - שכולמ אוהבימ לבקר ולהגיד שהוא מכור למ כימ, ח ר בלנות ומחפש קי צורי דרכ. אני מתבוננת בכמ ורואה משהו אחר. גדלתמ במציאות שבה שומ דבר כמעט לא נשאר קבוע. לא הטכנולוגיה, לא שוק הע בודה, לא המציאות הביטחונית ולא המציאות עצמה. ובכל זאת, אתמ ממשיכימ לתכננ, לח לומ, להתגיי , להתאהב, להאמינ. זו לא חול שה. זו מיומנות. אני מקנאה בזה שאתמ לא מצפימ שהחיימ יהיו מ לול ישר, בזה שאתמ לא רואימ שינוי ככישלונ, בזה שאתמ עדיינ שואלימ למה במ קומות שבהמ התרגלנו להגיד ככה. ואמ הגעתמ עד כאנ ואתמ עדיינ בקשב, תנו לי לנצל את ההזדמנות לתת לכמ עצה. לא כי אני יודעת הכל, אלא כי אני יודעת מה לא: אל תאבדו את ה קרנות. את היכולת להטיל פק. את הנכונות להתחיל מחדש ואת האמונה שאפשר לשנות. • ומאיתנו המבוגרימ, בקשה אחת: בפעמ הבאה שהדור הזה יערער אותנו או יעשה דברימ אחרת מאיתנו, בואו לא נמהר לתקנ אותו. אמ השנימ האחרונות לימדו אותי משהו, זה שהעתיד לא יהיה דומה לעבר. הדור הזה עוד ילמד את כולנו איכ מחברימ • הכל מחדש. Shirielgavish@gmail.com שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי אני קצת מקנאה בכם. גדלתם במציאות שבה שום דבר כמעט לא נשאר קבוע, ואתם ממשיכים לתכנן, לחלום, להתגייס, להתאהב, להאמין. אתם עדיין שואלים למה במקומות שבהם התרגלנו להגיד ככה 90 צילום: הדס פרוש, פלאש נאום חיי