שביעי

19.06.2026 | ד' בתמוז תשפ"ו | 05 גיליון | | 18 לשליחת חומרים למדור shiraandrinagarden@gmail.com @ social_reut השבוע נתקלנו בריל של רעות, צלמת ושיאל שתיעדה קטע מהחופה של ירינ ונועה. רגע לפני שבירת הכו והעלאת חורבנ ירושלימ, ירינ יפר על חורבנו האישי - מעוז רקנטי, חבר נפשו שהיה אמור להתחתנ שבוע אחריו ונפל בקרב. במילימ מרגשות וגרונ חנוק הוא יפר על התכונות המיוחדות שלו, שילוו את הזוג בביתמ החדש שנבנה כעת, והו יפ "על כל בית שהמ הור ימ - אנחנו נבנה בחזרה". אביו של מעוז היה עד בחופה, ולא נשארה עינ אחת יבשה. לזכרו של רנ מעוז רקנטי הי"ד. תמיד אמרו עליי "זאתי עקשנית מזרחי". זה התיאור שלנו במשפחה לאופי חזק ועקשנ שיודע מה הוא רוצה. עקשנות מזרחי עוברת אצלנו מדור לדור, ולא פ חה עליי. כשאני רוצה משהו, הוא יקרה וכמה שיותר מהר. ולצערי, אני רוצה המונ. אנחנו לקראת מעבר דירה, ואני בטירופ על העיצוב, האריזה והריהוט. כחלק מהתוכנית המדוקדקת שבניתי בראש, קיר ב לונ צריכ להיצבע. לא מצאתי איש מקצוע בחלונ הזמנ שרציתי, אז צבעתי בעצמי, וזה היה חתיכת קיר. התוצאה מדברת בעד עצמה. אבל עדיינ השרירימ שלי עוד כואבימ. בלילה, כשחזרתי הביתה מותשת, חשבתי לעצמי מתי התכונה הזו - שהמונ פעמימ דחפה אותי להצלחה - עוזרת לי, מתי היא באמת עקשנות מיותרת. @ rinahalevi @ shirabarlev_amram אבישג שאר ישוב היא צלמת עיתונות מחוננת. הצילומימ שלה מפור מימ בכל העולמ. ואנחנו מעריצות עוד מתקופת 7 עוגלשבת )מי שיודעת יודעת(. מאז טבח באוקטובר היא לא נחה, ורצה מזירה לזירה ומאירוע לאירוע. לאחרונה היא שיתפה באינ טגרמ שהחליטה לתת לעצמה את המקומ והזמנ להשתקמ ולדאוג גמ לעצמה. התרגשנו לראות את הטיול שלה עמ בנ זוגה בני, ואנחנו לומדות ממנה כמה חשוב בתוכ כל הטירופ לשימ לב ללב. @ avishagsy נ י ר ו ם ר מ ע ה ר י ש י ו ל ה ה שירה ורינה ה טוֹרי של מה שמתרחשת ברשת משאלת הלב הכי גדולה שהייתה לי בתור ילדה היא אחות קטנה. ביני לבינ אחותי שנימ, באמצע יש לנו עוד 18 הבכורה יש ארבעה אחימ וביני לבינ אחותי שמעליי יש שש שנימ. מה שאומר שגדלתי די לבד. שנימ בכיתי שאני לא אוהבת להיות בת הזקונימ, וקינאתי באחימ שלי שגדלו ביחד. כשביקשתי לצאת לאוהל בכנרת, קיבלתי את התשובה הקבועה "עמ אחימ שלכ עשינו את זה כל ככ הרבה". ב דר, עד שהגעתי כולמ ה פיקו להתעייפ. אבל אתנ יודעות מי לא התעייפ? האחיינימ שלי. לבבות שלי. אח, כל שעות הבייבי יטר שעשיתי להמ )ועשיתי, אוהווו( משתלמות עכשיו בריבית דריבית. אני דודה שלהמ, אבל המ ממש כמו דודימ לילדימ שלי. השבוע יצאנו לימ וה תכלתי מהצד על חבורת הבנימ המדהימה , עוד 17 שיושבת שמ בחופ - אחיינ שלי בנ (. המ 3 ו 5) ושחר ועמית שלי 12 אחיינ בנ ישבו, שיחקו, צחקו, השתוללו, ואני פתאומ הרגשתי שאולי זה לא כל ככ נורא להיות בת זקונימ. זה אפילו די מזל.