שביעי

12.06.2026 | כ"ז בסיוון תשפ"ו | 04 גיליון | | 2 יעל בן מויאל | בין הקפה לעיתון 04 ' גיליון מס פרשת קורח כ"ז בסיוון תשפ"ו קבוצת רודניק בע"מ הוצאה לאור: ונשיםה יזמות בע"מ יעל בן מויאל עורכת אחראית: אהרל׳ה ויסברג עורך שביעי: הילה כהן, צופיה צדרבוים עיצוב: מנהלי פרסום: 050-2155117 יעל 052-8787871 איציק sales@shvii.co.il shvii@shvii.co.il מיי ל מערכת: 052-7070117 ווטסאפ: מקור ראשון הפצה: אחינועם בן יצחק צילום שער: טל מסינג קורח | שורות טובות מה ששלי שלי רַק כְּשֶׁחָדַלְתִּי לְחַפֵּשׂ בָּאֲחֵרִים מָצָאתִי אֶת הָאוֹר שֶׁלִּי רַק כְּשֶׁהִפְנַמְתִּי שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת מְקוֹמוֹ בָּעוֹלָם וְלָמָּה לָנוּ לַדָּבָר מֵאֲחֵרִים וְרַק כְּשֶׁהֵבַנְתִּי מַהוּ מְקוֹמִי מְקוֹמִי שֶׁלִּי הָאֲדָמָה לֹא בָּלְעָה אוֹתִי וְנִשְׁאַרְתִּי יְצִיבָה עַל הַקַּרְקַע שֶׁלִּי קַרְקַע פּוֹרִיָה שבו את עומדת על שפת הבריכה. כבר יש רגע כזה, החלטת שאת נכנ ת. הבאת בגד ימ, ארזת מגבת, הגעת עד לכאנ. ובכל זאת, את עומדת ומ תכלת על המימ. מכני ה רגל לבדוק את הטמפרטורה. אומרת לעצמכ עוד רגע. עוד דקה. עוד נשימה. מעניינ לחשוב על זה: בשלב הזה ההחלטה כבר התקבלה. את רוצה להיכנ למימ. ובכל זאת, משהו בכ עדיינ מה . אני חו שבת שהרגע הזה מוכר לנו הרבה מעבר לבריכה. לאורכ השנימ פגשתי אותו שוב ושוב בע קימ, במיזמימ ובה רבה מאוד צמתימ בחיימ. הרגע שבו אנחנו עומדות על פ משהו חדש. יש רעיונ שמושכ אותנו, רצונ שמבקש מקומ, הזדמנות שמופיעה מולנו, אבל במקומ לזוז אנחנו נשארות עוד קצת על שפת הבריכה. מחכות להרגיש מוכנות. עוד קצת מידע. עוד קצת ביטחונ. עוד קצת ודאות. אבל יש בעיה אחת עמ ההמתנה הזאת: במקרימ רבימ, התחושה שאנחנו מחכות לה פשוט לא מגיעה. כי יש דברימ שאי אפשר ללמוד מבחוצ ואי אפשר להבינ עד שנמצאימ בתוכמ. אפשר לקרוא על שחייה, לראות רטונימ, לשמוע עצות ול שאול שאלות. אבל שומ דבר מכל אלה לא באמת מ פר לגופ איכ מרגישימ המימ. את זה אפשר לדעת רק אחרי שנכנ ימ. לכנ, הרבה פעמימ קופצימ למימ ולא נכנ ימ, כי זה דורש איזו החלטה ופעולה שמכריחות ולא מאפשרות הי ו אינ ופי. פשוט לעשות. קפיצה למימ היא מיומנות שנדרשת בלא מעט יטואציות. אולי זו שיחת טלפונ שאנחנו יודעות שכבר הגיע הזמנ לעשות. אולי מעבר דירה שאנחנו חולמות עליו כבר שנימ. אולי פרויקט קטנ בבית שאנחנו דוחות שוב ושוב. אולי לימודימ שאנחנו רוצות להתחיל, התנדבות שמושכת אותנו או שיחה כנה שאנחנו יוד עות שצריכה להתקיימ. ב ופ, הקפיצה למימ לא שייכת רק ליזמימ שמקימימ חברות, אלא לכל מי שבוחרת לא להישאר במקומ שבו היא נמצאת, רק כי הוא מוכר ובטוח. אולי זו אחת ה יבות שאני תופ ת יזמות כדרכ חיימ. לא בגלל שכל אחת צריכה לפתוח ע ק, אלא בגלל שכל אחת מאיתנו פוגשת שוב ושוב את הרגע שבו החיימ מזמינימ אותה לעשות צעד שעוד לא עשתה. מה שתמיד מפתיע אותי הוא שאחרי שנכנ ימ למימ, כמעט תמיד מתגלה שהפחד היה גדול יותר מהמציאות. המימ לא בדיוק כמו שדמיינו. הגופ מ תגל. אנחנו מתחילות לזוז. ואחרי כמה דקות, קשה להבינ למה עמדנו כל ככ הרבה זמנ בחוצ. בכתבת השער השבוע קיבלנו הצצה לחיימ של יהודית קלנר מז רחי, אישה שאפשר ללמוד ממנה קפיצה למימ מהי, דרכ בחירות אמיצות שהמשותפ להנ זו הה כמה לעשות ולפעול גמ כשהדרכ לא בהירה - ולדעת שיהיה טוב, ידיעה פנימית שמאפשרת לצ עוד בתוכ אי ודאות, מתוכ חוזק פנימי שנבנה. תיהני, יעל Yael@yaelbenmoyal.co.il talkrigman@gmail.com