שביעי

05.06.2026 | כ' בסיון תשפ"ו | 03 גיליון | | 22 שירה ורינה ה טוֹרי של מה שמתרחשת ברשת לשליחת חומרים למדור shiraandrinagarden@gmail.com @ avivgefen השבוע עלה לרשת קטע מהתוכנית "ראיונ מיוחד" שבו מתועד דיונ בינ אביב גפנ לרותמ לע בנושא הורות. אביב טענ שיש הורימ "פושעימ" ששמימ את עצממ לפני הילדימ. רותמ לא ה כימה וטענה שגמ אמ היא אמא, זה לא אומר שהיא צריכה לבטל את עצמה ולהיות במקומ השני. לדעתנו, הדיונ על מקומ ראשונ או שני הופכ לא רלוונטי כשמדובר בגידול ילדימ. ברור שאמ את מותשת, המיכל שלכ חייב להתמלא. אמ את ריקה - לא תוכלי להעניק לילדימ. אכ חשוב לזכור שיש לנו אחריות הורית, ולבחור בחירות מ וימות רק בטענה ש"אמא טובה היא אמא שטוב לה" זה טיעונ שלא מחזיק מימ. אולי היינו משנות את הטרמינולוגיה ל דר עדיפויות. ובינינו, אביב, כשיש לכ אפשרות כלכלית להע יק מטפלת לילה שתאפשר לכ לישונ לילה שלמ, בוודאי שקל יותר לשימ השבוע העברתי הרצאה במרכז עירוני בבוקר את הילדימ במקומ הראשונ. באור יהודה. לצד העבודה באינ טגרמ, אני מלווה נשימ בייעוצי טיילינג ומעבירה הרצאות. לא משנה כמה הרצאות העברתי, תמיד ביומ של ההרצאה אני לא שקטה, אני בלחצ, בחו ר ביטחונ, כאילו לא עשיתי את זה מיליונ פעמ. כששיתפתי על התחושות ב טורי - אחת העוקבות כתבה לי שהחשש הזה תמיד מתגנב לפני שעושימ משהו גדול, והוא נעלמ ברגע שמתחילימ ועושימ. וככה היה, ברגע שהתחלתי היה מושלמ, הביטחונ בעצמי עלה, העמידה מול קהל. הכל קיבל תפנית. איי טעטע, איכ קשה לי עמ ההתמכרות למ כימ. בתור יוצרת תוכנ שגמ הבמבה של אחה"צ היא תוכנ בשבילה, היה לי נחמד השבוע שעות מהאינ טגרמ. 24 לקחת הפ קה של זה התחיל פונטנית ולא מתוכננ כשבמוצ"ש החלטתי שאני לא מעלה טורי )זה המאני טיימ!( והמשיכ ליומ ראשונ, כשהחלטתי להמשיכ את הנחת שקיבלתי בזכות ההחלטה לא לתעד ולשתפ כל צעד. אני אוהבת את האינ טגרמ והעבודה בו, אבל לא מעט פעמימ אני מרגישה שהוא גורמ לי להי ח דעת גדול אפילו מהמחשבות של עצמי. כשאני בריצה ומחשבה מתמדת מה יהיה התוכנ הבא, אני יכולה לפ פ את הרגע, את ההזדמנות להיות נוכחת ואפילו להתרגש מהדברימ הקטנימ. זה פוגש אותי גמ בגלילות ב טורי שלא נגמרות, בצריכת תוכנ שמנתקת אותי מהחיימ של עצמי. אז מצאתי לי פתרונ. חזרתי ל רוג. כנ כנ, בערבימ, במקומ להיכנ למצב של גלילה עד שהטלפונ נופל מהיד, אני ורגת כיפות. ככה גמ האצבעות שלי ע וקות, גמ יוצא מזה כיפות מתוקות לילדימ, גמ אני מצליחה לצפות בנטפליק ט ולכמה דקות ארוכות מאפשרת לראש להתנתק ולנוח גמ מעבודה וגמ מגלילה. כבר תקופה שאנחנו עוקבות בהשתאות אחרי הלל, שאיבדה את בעלה יו פ בעקבות מחלת ה רטנ. הלל משתפת באומצ על החיימ כאלמנת שכול אזרחי, על הגעגוע והכאב לצד החיימ הממשיכימ וההורות לבתמ הקטנה נטע. מלאות הערכה ושולחות חיזוק וחיבוק מהמ כ. @ halel_koresh @ shirabarlev_amram @ rinahalevi