שביעי

23.10.2026 | י"ב בחשוון תשפ"ז | 22 גיליון | | 4 שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי בישראל כולמ יודעימ להפ יד בכבוד - בתנאי שהצד השני מפ יד. כשהתוצאות מתהפכות, מתברר שהעמ הוטעה, הדמוקרטיה ב כנה, והאזרחימ שהרגע ביקשנו את אמונמ מתגלימ כלא כשי רימ להפעיל שיקול דעת. באורח פלא, כשהמ בוחרימ בנו, המ כמובנ מייצגימ את חוכמת ההמונימ ורצונ העמ. לא יודעת לגביכמ, אבל אני דרוכה לקראת הבוקר שאחרי הבחירות, בלי קשר לתוצאה. אני חוששת מהמפגש בינ תחושת הניצחונ של מחנה אחד לתחושת הא ונ של האחר. מהקלות שבה שמחה תהפוכ להשפלה, ופחד יהפוכ לש נאה. מהאפשרות שמערכת הבחירות ת תיימ, אבל המאבק על עצמ זכותו של האחר להש תייכ לארצ הזאת רק יחריפ. השבוע הציב בפנינו לוח השנה תזכורת שקשה להתעלמ ממנה: יומ הזיכרונ הממלכתי לרצח יצחק רבינ הוקדמ והתמזג ב מליות רבה עמ יומ פטירת רחל אמנו. בעיניי, המפגש ערב הבחירות בינ האבל הלאומי לדמותה של אמ משותפת, מחייב אותנו לשאול: האמ גמ מי שבוחר אחרת נשאר חלק מאיתנו? העיתוי הזה תובע מאיתנו להתחייב לכללימ, לפני שנדע את התוצאות. קל להגנ על הכרעת הבוחר כשהוא בוחר בנו, ולהיזכר בזכויות המיעוט כשאנחנו מגלימ שמדובר בנו ושאנחנו אותו המי עוט. אבל א ור לנו לשכוח שדמוקרטיה מחייבת להגנ על שני הדברימ, גמ כשהמ פועלימ לרעתנו. לכנ, בשלב הזה הייתי מבקשת מכל מועמד שני נאומימ, נאומ ניצחונ ונאומ הפ ד - ומ תעכבת דווקא על השני. מה יאמר לתומכיו כשהמדינה תונהג בידי מי שבעיניהמ א ור שינהיג אותה? האמ יידע להשאיר להמ תקווה, בלי ל מנ להמ אויב? ואמ ינצח, האמ יידע להכיר בפחדמ של המפ ידימ? • מדי שנה אנו מקפידימ לזכור כי רבינ נרצח בידי אדמ שביקש לעצור את דרכו המדינית. אכ בזמנ שהאחריות לרצח מוטלת רק על הרו צח, הרי שהאחריות לגבולות המאבק הפוליטי מוטלת על כולנו. זיכרונ הרצח מחייב להגנ על האפשרות להחליפ שלטונ, להתנגד לו ולחיות בביטחונ גמ בעיצומה של מחלוקת חריפה. מבחנ הערכימ מגיע כשהשמירה עליו מא לצת לגבות מחיר פוליטי. האחריות האישית של כולנו מתחילה כשאנו דורשימ מהמועמד שלנו לה ביר כיצד יגנ על זכויות מתנגדיו. המנהיגות שתיבחר, תיבחנ ביכולת לבנות אמונ במקומ שהקמפיינימ פירקו אותו. המנצחימ יצטרכו להכריע במחלוקות, בלי להתייח למתנגדיהמ כאל אוכלו ייה שהוב ה. המפ ידימ יצטרכו להיאבק על עמדותיהמ, בלי להפוכ את מצביעי הרוב לציבור שאינ טעמ לדבר איתו. לא כל פשרה היא בגידה, ולא כל הקשבה היא כניעה. מי שמוחק את האפשרות לשכנע, משאיר רק את האפשרות להכניע. א ור שנשכח - הרוב מקבל מכות למשול במדינה, ולא בעלות על מי שחיימ בה. הכרעה פוליטית מאפשרת לקבל החלטות, אכ לא מב טלת את החובה להצדיק אותנ בפני הציבור כולו. חברה אינה יכולה להתקיימ כשכל חילופי שלטונ נחווימ כאיומ על השייכות אליה. כל עוד אזרחימ ירגישו שקולמ נ פר, אבל קיוממ אינו נחשב, גמ ניצחונ מרשימ יישענ על י ודות שבירימ. לכנ, האחריות לבוקר שאחרי מתחילה בנו: במילימ שנבחר, בגבולות שנציב למחנה שלנו ובמקומ שנשאיר גמ ליריב שלנו, בעתיד שנבנה. וכשנעמוד השבוע מול הקלפי ונבחר אחרת זה מזה, חשוב גמ שנבחר לעמוד זה לצד זה, בייחוד • כשתוצאות המדגמ ינ ו להפריד בינינו. Shirielgavish@gmail.com הרוב מקבל סמכות למשול במדינה, ולא בעלות על מי שחיים בה. לא כל פשרה היא בגידה, ולא כל הקשבה היא כניעה לצילום לע"מ AI עיבוד להאמין, לבחור נכון