שביעי

23.10.2026 | י"ב בחשוון תשפ"ז | 22 גיליון | | 2 יעל בן מויאל | בין הקפה לעיתון 22 ' גיליון מס פרשת לך-לך י"ב בחשוון תשפ"ו קבוצת רודניק בע"מ הוצאה לאור: ונשיםה יזמות בע"מ יעל בן מויאל עורכת אחראית: אהרל׳ה ויסברג עורך שביעי: הילה כהן, צופיה צדרבוים עיצוב: מנהלי פרסום: 050-2155117 יעל 052-8787871 איציק sales@shvii.co.il shvii@shvii.co.il מיי ל מערכת: 052-7070117 ווטסאפ: מקור ראשון הפצה: אלכסנדרה וורונוב, צילומי שער: 90 יונתן זינדל, פלאש טל מסינג לך לך | ְשורות טובות ְלְכִי לָךְ מֵאַרְצֵך לְכִי לָךְ מֵעַצְמֵך ְאֶל אֶרֶץ חֲדָשָׁה ַלְכִי לָךְ מִכָּל מָה שֶׁחוֹסֵם אוֹתָך ַשֶׁלֹּא נוֹתֵן לָךְ מָנוֹח ְלְכִי מִכָּל מָה שֶׁלֹּא נוֹתֵן לָךְ כּוֹח פִּתְחִי לָךְ דֶּרֶך ְפִּתְחִי לָךְ שְׁבִיל חָדָשׁ בָּעוֹלָם שְׁבִיל מַלְכוּת מְחַכֵּה רַק לָך לְכִי לְשָׁם talkrigman@gmail.com שאמ הייתי יודעת מראש לאנ יובילו אותי אני חושבת כל מיני החלטות שקיבלתי בחיימ, יכול להיות שלא הייתי מעזה לקבל אותנ. לא בגלל שלא הייתי רוצה להגיע לאותו מקומ. פשוט, הידיעה המוקדמת על גודל האחריות, על המורכבות, על הדרכ שעוד אצטרכ לעבור, הייתה אולי גדולה עליי. המחשבה הזו מחזירה אותי ל פר בראשית שבו אנחנו קוראות בימימ האלה, ולרגע אחד ב יפור הבריאה. "ויפל ה' אלוקימ תרדמה עמ האדמ ויישנ, וייקח אחת מצלעותיו". דווקא באחד הרגעימ המשמעותיימ בתולדות האנושות, כשנבראת האישה מתוכ האדמ, הקב"ה בוחר להרדימ אותו. האדמ לא רואה מה מתרחש. הוא לא יודע מה נלקח ממנו, מה נבנה מתוכו, ואיזו מציאות חדשה עומדת להיוולד. הוא פשוט ישנ. הרב קוק, בשמונה קבצימ, לוקח את התרדמה הזו אל התהליכימ הגדולימ שעוברימ על העולמ ועל עמ ישראל. הוא כותב: "תר דמה נופלת, ואינ הנושאימ והנפעלימ יודעימ את העשוי עממ". יש אנשימ שנושאימ על גבמ תהליכימ גדולימ, ששותפימ למהלכימ הי טוריימ, שפועלימ ומשפיעימ על המציאות, והמ עצממ אפילו לא יודעימ מה באמת מתרחש דרכמ. לפעמימ חו ר הידיעה הוא לא רק חלק מהתהליכ, אלא התנאי שמאפשר אותו. אני פוגשת את המחשבה הזו הרבה בעולמ העשייה והיזמות. אנחנו מתחילות עמ רעיונ, עמ רצונ לשנות משהו, עמ תחושת שליחות או צורכ שלא נותנ לנו מנוחה. אנחנו עובדות, מקבלות החלטות, מתמודדות עמ קשיימ ומנ ות לעשות את הדבר הבא נכונ ככל האפשר. אבל לא תמיד אנחנו באמת מבינות מה אנחנו בונות. לפעמימ אנחנו לא יודעות כמה אנשימ יושפעו מהדברימ שא נחנו עושות, אילו דלתות ייפתחו בעקבות החלטה קטנה, כמה כוח נידרש לגלות בהמשכ הדרכ, או איזו משמעות תהיה לעשייה שלנו בעוד כמה שנימ. אני אוהבת לחשוב על האדמ הראשונ ברגע ההתעוררות. הוא פוקח את עיניו ומגלה שמתוכו נבראה מציאות חדשה. משהו עצומ קרה בזמנ שהוא כלל לא היה מודע אליו. גמ בחיימ שלנו יש רגעימ כאלה. רגעימ שבהמ הקב"ה, כבי כול, מרדימ מעט את ההבנה שלנו. לא כדי שלא נפעל, אלא דווקא כדי שנוכל להמשיכ לפעול. כדי שלא ניבהל מגודל הדרכ, כדי שלא נעצור מול מה שעוד מחכה לנו. יש בזה גמ הרבה ענווה. הידיעה שאנחנו לא מבינות עד ה ופ את כל מה שאנחנו עושות, ולא תמיד אנחנו מ וגלות לראות את מלוא ההשפעה של העשייה שלנו. שנזכה לפעמימ, אחרי דרכ ארוכה, להתעורר, להביט לאחור ולהבינ כמה נברא בזמנ שפשוט המשכנו ללכת. תיהני, יעל Yael@yaelbenmoyal.co.il לברוא בלי לדעת