שביעי

16.10.2026 | ה' בחשון תשפ"ז | 21 גיליון | | 12 הילדים קיבלו כאן המון ולמדו על בונדינג, ערבות ואחריות הדדית. כשהם נמצאים איתנו בשבתות, למרות שהם לא מתים על זה שצריך להיות בשקט ולא להשתולל, הם מרגישים גאוות יחידה צריכה להחזיר אותו לפרופורציה", היא צוחקת. מה גילית על עצמכ דרכ העיצוב? "שאני פשוט אוהבת את זה. הש ליחות שלי היא לייפות את העו למ. כמאפרת הוצאתי יופי מנשימ, והיומ אני עושה בדיוק את אותו הדבר, רק בחללימ". השיא עד כה היה ב"דולי בו טיק", מלונ בוטיק קטנ בכפר מי ליו, מוכ ליער. כיומ היא מנהלת את עיצוב הפנימ של שלושה מלו נות, כולל מתחמ ה פא והקומפלק החדש למשפחות וולקלאב בפאפו . בשנה האחרונה אפ שכרה עוזרת מקומית כדי שתצליח לעמוד בעומ הפרטימ. איך נראה יומ בחייה של אמא לשישה, שעובדת כמעצבת ומנהלת? "הלו"ז שלי אינטנ יבי, 6:45 אבל מתוכננ", מתארת דולי. "ב הילדימ יוצאימ בה עה לבית ה פר של חב"ד בלימ ול, במרחק שעה נ יעה. שלוש פעמימ בשבוע יוני ואני מתאמנימ עמ מאמנת כושר. המשכ היומ מוקדש לפגישות עמ פקימ, בחירת חומרימ ופיקוח באתרימ. אני או פת את אודל 15:30 "ב הקטנה מהגנ בפאפו , ומעמידה ארו חה. העוזרות הביתיות שיש לנו לא יכולות להדליק אש מטעמי כשרות, אז אנחנו מבשלימ. מיכאל שלי כבר אלופ במטבח ומבשל בעצמו, למרות . אחר הצהריימ ובע 13 שהוא רק בנ רב יש אקשנ בבית. הילדימ משחקימ בחצר, והשפה שלנו היא שילוב של עברית ואנגלית שוטפת". גמ בתוכ הבית, דולי מקפידה על א תטיקה קטנה משלה. "הילדימ לבושימ יפה ותמיד ייצוגיימ. זה מאוד חשוב לי. אני קונה לכולמ אותו דבר, אבל הגדולימ כבר מתווכחימ על מה ללבוש והור ימ קצת את הייצוגיות". מה ההבדל הגדול מבחינתכ בינ החיימ בארצ לחיימ בקפרי ינ? "השקט הנפשי ואיכות החיימ. בארצ יש מרוצ עכברימ מטורפ של טר , פקקימ ותחזוקת בית. עזרה בבית או בייבי יטר המ כמעט בלתי מושגימ. כאנ, החוק המקומי מאפשר לכל מש פחה להע יק עוזרת זרה במחיר נגיש. זה מביא שלווה גדולה לבית. כשאני מגיעה לביקור בישראל, אני נהנית מכל רגע כתיירת: האוויר, הקודש, השפע הקולינרי המטורפ, ואנחנו בפומו לה פיק לטעומ כמה שיותר". הילדימ, לדבריה, רק הרוויחו מה מעבר. "המ קיבלו מזה המונ: לימוד של בונדינג, ערבות ואחריות הדדית. מאז באוקטובר, היער ה ודי 7 הפכ להרבה מעבר למלונ. יוני ודולי פתחו את שערי המקומ בפני שורדי הטבח, כל אחד מהזווית ניצו 1,100 שלו. המ אירחו יותר מ לימ ממ יבת הנובה, ומאות הורימ שכולימ, אלמנות, פצועימ ונשות מילואימניקימ, שעברו במקומ ד נאות עיבוד וטיפולי גופ נפש, וזכו לרגעימ ראשונימ של נשימה וחיוכ. "עד היומ אני רואה אנשימ שמגי 24 עימ כואבימ ומותשימ, אבל אחרי שעות המ מתחברימ יחד, מעבר לכל דעה פוליטית או שוני, וזו הנחת הכי גדולה. יש אנשימ שהכירו כאנ ביער והמשיכו את החברות בארצ. אני מר גישה שזה גמ שלי. אני לא עומדת ישירות מול האורחימ, אבל התחושה היא שאני מארחת אותמ בבית שלי". ובכל זאת, אתמ בטח משלמימ מחיר. למשל, אינ לכמ שבתות מש פחתיות, רק אתמ והילדימ. "לא קל להיות בשולחנ שישי עמ איש, ואנחנו מתכננימ לעבור 70 לגור בכפר, כדי שנוכל לאפשר לעצמנו להיות בבית בשבתות ורק לעשות גיחות. לפעמימ יש יפורימ שגורמימ לי להבינ למה אני פה, והמ • נותנימ לי כוחות להמשיכ". כשהמ רואימ אותנו בעשייה ונמצאימ איתנו בשבתות ביער ה ודי, למ רות שהמ צריכימ להיות בשקט ולא להשתולל, ועל זה המ לא מתימ, המ מרגישימ גאוות יחידה. אני בטוחה שבעתיד המ יעריכו את זה עוד יותר". לייפות את העולם < צילום: אתר היער הסודי