שביעי

09.10.2026 | כ"ח בתשרי תשפ"ז | 20 גיליון | | 18 לשליחת חומרים למדור shiraandrinagarden@gmail.com נ י ר ו ם ר מ ע ה ר י ש י ו ל ה ה שירה ורינה ה טוֹרי של מה שמתרחשת ברשת @ shirabarlev_amram יימנו מילואימ! כאילו, לפחות עד ה בב הבא. אבל היי, תודה לה' שאחרי שלושה חודשימ של שבוע שבוע תמיר כאנ, בבית. אני לא יודעת אמ אני יותר לחוצה או מתרגשת, כי יצא מצב שכל מה שדחיתי ל"אחרי המילואימ" יצא בדיוק על "אחרי החגימ". יופי שירה, תמשיכי עמ הדחיינות שלכ. ובמקביל יש גמ את כל עניינ הה תגלות, לא של הילדימ לגנימ. כאילו, גמ. אבל בעיקר הה תגלות שלנו כמשפחה, כהרכב מלא. לא מדברימ על זה מ פיק, אבל המילואימ לא מ תיימימ כשנגמר הצו, המ ממשיכימ איתנו גמ הרבה אחרי. במלוא שלוש שנימ לנפילתו של ר "נ באוקטובר, 7 דוד מאיר בקרב הרואי ב אלמנתו ענת שיתפה ב טוריז מהאזכרה. על הגעגועימ והכאב. על כמה הוא נתפ כגיבור ישראל, אבל הרצונ שהוא לא יהיה גיבור, ויישאר פשוט דוד של ענת, בנ, אח וחבר. באזכרה היו גמ שירי ארצ ישראל שהוא עצמו כל ככ אהב, כדי להנכיח אותו גמ כשהוא כבר לא כאנ. חיבוק גדול לענת, למשפחתו ולכל משפחות הנופלימ. רגע לפני שנכנ ימ לתקופת החורפ ולחודש חשוונ הארוכ - בא לי לחזור לרגע מרגש במיוחד ב וכות. עברנו דירה לפני חודשיימ ליישוב. בית עמ גינה, גדול, מרווח, ברוכ ה'. ואחרי שנימ של וכה קטנה ולא מזמינה במיוחד בחנייה בעיר, הפעמ הייתה לנו וכה גדולה ויפה. לי היה ברור שאת השפע הזה צריכ לחגוג. אז הזמנו את כל המשפחה שלי למנגל. נכונ, זה נשמע רגיל וברור מאליו, אכ זה ממש לא. לראות את כולמ ביחד, המונ אנשימ והמונ ילדימ יושבימ בנחת ב וכה ובגינה, מדברימ, אוכלימ וחוגגימ חיימ ומשפחה בבית שלי - אותי זה ריגש במיוחד. שנזכה תמיד לארח. השבוע עדי ובעלה חיימ העלו רטונ שנגע בנו מאוד. הוא שכל את אחיו ר "נ חנ באוקטובר, וב רטונ המ מדברימ 7 בוכרי ב על אותו יומ קשה ושואלימ איפה היה אלוקימ באותמ רגעימ. מתוכ הכאב והחיפוש אחר תשובה, המ מ פרימ על האנשימ שהיו שמ כדי להציל אחרימ - בקיבוצימ ובמ יבת הנובה - ורואימ בהמ שליחימ ומלאכימ בדמות אדמ. ב ופ המ משאירימ אותנו עמ השאלה החשובה ביותר: איכ מבטיחימ שזה לא יקרה שוב? ומ כמימ: "לא לשכוח מי היינו בבוקר ההוא, ולא לחזור להיות מי שהיינו בלילה שלפניו". @ adiceeboo @ rinahalevi @ anat_benziman_meir