שביעי

25.09.2026 | ערב סוכות תשפ"ז | 19 גיליון | | 4 מכל המצוות הבאות עלינו לטובה בת קופת החגימ, אינ פק שזו העומדת בפתח, מציבה בפנינו את אחד האתגרימ המו רכבימ ביותר - לשמוח. מילא זה שהתרגלנו לבקשה, ההגיונית ב כ הכל, לעזוב את הבית ולעבור לגור במשכ שבוע ב וכה בשיאה של עונת מעבר הפכפ כה. אבל להיות בשמחה? אפשר בכלל לבקש ממישהו לעשות דבר כזה? אפשר לשמוח בכוח? ובואו נדייק את זה יותר: זה לא שהתבקשנו להשתדל לשמוח, או לפחות לחפש יבה בירה לחייכ. ההוראה שניתנה הייתה ועודנה ברורה: "ושמחת בחגכ". דרישה נועזת למדי במדינה שבה גמ שאלה תמימה כמו מה נשמע עלולה לה תיימ, בטח בתקופה הזו, בניתוח ביטחוני, תחזית כלכלית או מציאת שני מנדטימ חדשימ למפלגה שעדיינ לא קמה. אנחנו נכנ ימ ל וכות כשהמציאות היש ראלית עובדת שעות נו פות. יוקר המחיה עולה, הכבישימ עומדימ, והבחירות מבטי חות להפוכ כל ארוחת חג ל בב קירת מנד טימ. בדיוק מזה אני חוששת, ובמיוחד השנה, כשהילדימ החליטו שני ע לחגוג עמ המשפחה שלי בחולונ ואנחנו ה כמנו. יריית הפתיחה נורתה. המרוצ החל. מעכשיו, זה רק עניינ של זמנ עד שכולמ י בירו לכולמ מי ירכיב ממשלה ואיכ, למה צריכ להחליפ הכל ולמה הכל חייב להישאר בדיוק כמו שהוא. הדור הצעיר יכריז שאינ לו למי להצביע, ומישהו )השמ שמור במערכת( יעזוב את השולחנ וילכ בהתר ה לישונ, לא לפני שייקח באופנ אישי מדי אמירה שנאמרה על מועמד מ וימ, "שמתברר שדווקא אותו, אפ אחד לא העיר באותו הבוקר". • ובתוכ כל זה, תאמינו או לא, ישראל ממשיכה להתברג בצמרת מדד האושר העו דורגנו במקומ הש 2026 למי. בדו"ח לשנת מיני. נתונ מפתיע, בהתחשב בככ שהישראלי הממוצע מתווכח רוב הזמנ עמ מישהו אחר שעקפ אותו בתור, חתכ אותו בכביש או חטפ לו חניה. אבל מדד האושר לא בודק כמה אנח נו מחייכימ. הוא מבקש מאנשימ להעריכ את חייהמ, ומוצא קשר בינ אושר לבינ תמיכה חב רתית, חופש בחירה, בריאות, נדיבות והידיעה שיש על מי ל מוכ. כלומר, אנחנו אולי מת לוננימ על החיימ ללא הפ קה, אבל כנראה די מרוצימ מהאפשרות לעשות זאת יחד. אושר אינו או פ רגעימ פוטוגניימ. מתברר שאכילה משותפת, עזרה לאחר ותחושת אמונ משפיעות על איכות החיימ. לפעמימ מ פיק שמישהו יושב לידכ ומקשיב באמת, בלי לבדוק תוכ כדי את תוצאות המדגמ האחרונ. זו אולי המומחיות הישראלית: לחיות בלחצ, להתווכח בקול ולהרגיש שייכימ. גמ בעבודה למדתי ששמחה כמעט אפ פעמ אינה תוצאה של תנאימ מושלמימ. תמיד יח ר תקציב, לוח הזמנימ יהיה צפופ ומישהו יציע "תיקונ קטנ" שיחייב להתחיל מחדש. ובכל זאת, צוות שמרגיש שייכות, משמעות והש פעה, מ וגל למצוא יפוק גמ בתוכ העומ . אנשימ צריכימ לדעת בשביל מה ולצד מי המ עובדימ. אולי זו ה יבה שחג "השמחה" דואג שנצא מהבית הקבוע למבנה זמני, עמ קירות מת נפנפימ ופתרונ איטומ שמבו על אמונה בנ . כדי ששמ, מתחת לגג הרועד, נלמד שלא הכל חייב להיות יציב כדי להיות טוב. ונבינ שהשמחה, זו שנצליח למצוא יחד במהלכ החג, היא שתחזיק אותנו מאוחדימ • גמ אחריו. Shirielgavish@gmail.com שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי הישראלי הממוצע מתווכח רוב הזמן עם מי שעקף אותו בתור או חתך אותו בכביש. אבל מדד האושר לא בודק חיוכים. אנחנו מתלוננים בלי הפסקה, ונהנים לעשות זאת יחד 90 צילום: הדס פרוש, פלאש ושמחת