שביעי

11.09.2026 | ערב ראש השנה תשפ"ז | 17 גיליון | | 8 על עמדותיו כדי להתאחד. ואז זו תהיה אחדות אמיתית. • במידה מ וימת, אני מעריכה את מפלגת הדמוקרטימ יותר משאני מע ריכה מפלגות אחדות. הדמוקרטימ רצימ עמ דגל אידיאולוגי ברור, ולא מבקשימ מאפ אחד אחר לטשטש את עמדותיו לקראתמ. אמ המ יעלו לשל טונ, זו תהיה כנה מהותית יותר גדולה מאשר מפלגות אמצע מרכז אחדות, אכ אינ את הני יונ המהותי יותר לט שטש גבולות. יש אפשרות להציג אידיאלימ בלי לוותר עליהמ, ולהילחמ בדרכ נעימה וטובה על כל הנקודות שבשמנ הציבור ייצא להצביע בעוד פחות מחודשיימ. בלי רפש, בלי הצגה של היריב כאויב, בלי שיח לא ענייני, ועדיינ לשמור באופנ חד וברור על הערכ הדמוקרטי ביותר בעיניי. אלה ה יבות שבגיננ כל אזרח יוצא להצ ביע לערכימ הטובימ והחשובימ בעיניו. • Renana0584@gmail.com מאחורינו, סגירת הרשימות וזה זמנ להתבוננ רגע ולחשוב מה היא אחדות. בשבת לפני שבועיימ ישבנו בבוקר אצל אבא שלי ביב השולחנ. הרי שמ הכל קורה. אבא זרק לאוויר שהוא ישמח לממשלת אחדות ויצביע למפלגות האחדות. אחד מבני המשפחה, בלי שמות כי אני מוקפת באנשי קבע, זרק שנמא לו מהפייק אחדות הזה. המילה אחדות הפכה לריקה וזולה. אינ לי אלא לה כימ. מפלגות שהת חילו את דרכנ כמפלגת המילואימניקימ, מפלגת האחדות, מפלגת בית ציוני ועוד, מצאו את עצמנ מתפוררות ושול חות את נציגיהנ למפלגות עמ קצת יותר מצע מאחדות. לא לפני שהנ הצהירו מה התנאימ שלהנ איכ ועמ מי לשבת. רק עמ מפלגות ציוניות, רק עמ מי שלא אחראי באוקטובר, בלי ערבימ וחר 7 למחדל דימ, ועוד דרישות שהציגו לציבור בדיוק מה אחדות כוללת, ולמה רבימ מאיתנו מא ו במילה הזאת. ולמה זה קורה? בעיניי, הציבור כבר לא קונה ריצה לפוליטיקה עמ דגל שתחתיו כולנו חונימ. אינ דבר פחות דמוקרטי מטשטוש עמדות וני יונ לייצר מכנה משותפ פיקטיבי לחלו טינ. מילואימניקימ זה יפה. זה מרגש כשמשלמימ עליהמ ברובנ או כשמת דלקימ בנ יעה צפונה, וזה תמיד מזיז משהו בלב. אבל האמ יש לכל חיילי המילואימ את אותה הדעה? לכל מש פחות השכול? לכל הפצועימ? לכל הגנרלימ? טוב, אולי לאחרונימ כנ, אז נשמיט אותמ. באופנ המהותי יותר, ונעזוב רגע את עניינ הרשימות, אני לא רואה איכ דרישה ממישהו אחר לטשטש את דעותיו כדי לבוא לקראתי, זו אחדות. אמ מישהו צריכ לה יר את דעותיו האידיאולוגיות על מנת לבוא לק ראת, זה פייק אחדות. הרב קוק מתאר שבעת הגאולה, כל אחד יברר את עמ דותיו עד שיגיעו לבירור הכי עמוק, ורק ככה נוכל לקבל אחד את השני. כלומר, אני רוצה לשבת איתכ, למרות שהדעות שלכ שונות משלי וכואבות לי מאוד, ואפ אחד לא צריכ לוותר אני לא רואה איך דרישה ממישהו אחר לטשטש את דעותיו ולהסיר את האידיאולוגיה שלו כדי לבוא לקראתי, זו אחדות. המילה הזו הפכה לריקה וזולה פייק אחדות רננה מאיר כהן | דל"פ 90 צילום: אבשלום ששוני, פלאש