שביעי

11.09.2026 | ערב ראש השנה תשפ"ז | 17 גיליון | | 18 רק אחרי שניצחה במלחמה העיקשת על בנה הקטן, במסע • הרשתה לעצמה להתפרק נחמה יעקובוביץ' הריפוי האישי שלה היא למדה לעצור, להקשיב לספק ולחיות - גם כשלא יודעים לאן ללכת בגילו והשמעתי לו שירימ. הפכתי כל דקה לבעלת ערכ". ואז קרה הבלתי ייאמנ: אברהמ הצליח להחלימ. אחרי שש שנות מלחמה על החיימ, וחודשימ ארוכימ של בידוד, הוא יצא על רגליו מבית החולימ. אלא שעבור נחמה, היציאה הביתה לא הייתה ופ ה יפור. רק אז התב רר לה כמה השנימ האלה שינו אותה. "משהו בנפש שלי נשבר, והייתי צרי כה לצאת למ ע ריפוי. אחרי שא ברהמ התחיל להשתקמ, היה לי זמנ ליפול ולקומ. אז אני עדיינ בתקומה". המילה תקומה אינה תמ י מה אצלה, אלא תיאור של תנועה שעדיינ , גדלה בבית 52 מתרחשת. נחמה, בת אל ועלתה לצפת עמ בעלה, הרב שנה. היא אמ לת 20 אייל, לפני כ שעה ילדימ ו בתא לארבעה נכדימ. במשכ שנימ עבדה במערכת החינוכ, שאותה אהבה מאוד, ובהמשכ פנתה לעולמ הטיפול. כיומ היא עובדת בקליניקה שפ תחה, ומטפלת בינ היתר באמצ - שחרור רגשי בעזרת EMR עות תנועות עיניימ מבוקרות - ועו קת במפגש שבינ הנפש, הגופ, מערכות היח ימ וה יפורימ שאנשימ נושאימ איתמ. "בזמנ המחלה של אברהמ, התפילה הייתה תפילה אחרת והלימוד היה לימוד אחר. פתאומ לכל רגע יש המונ טעמ, משמעות ועניינ", מתארת נחמה. החוויה הזאת הפכה אצלה בהמ שכ לאחת מאבני הי וד של תפי ת התשובה שלה. לא תשובה במובנ של מחיקה עצמית, ולא ני יונ להפוכ ביומ אחד לאדמ אחר, אלא דווקא ה מוח והלב שלי הפ יקו את התנועה שלהמ קדימה. במ קומ לקפוצ למה שיקרה, עצ רתי והכנ תי את כל החיימ להילוכ איטי, לכאנ ועכשיו - למה שקורה", נזכרת נחמה יעקובוביצ', ברגעימ שבהמ ישבה ובחיקה אברהמ, שהיה חולה מאוד. זה 10 בנה בנ ה היה לאחר שנימ ארוכות של מחלה והחלמה, כאבימ וציפייה - ודווקא כשהיה נדמה שהמשבר כבר מאחו ריהמ, מחלת הלוקמיה שבה, ואיתה הגיעה גמ בשורה קשה שבישר לה הצוות הרפואי. "הפ יכולוגיות לקחו אותי הצידה כדי להכינ אותי, וגמ הרופא אמר שזהו, המ כבר לא יודעימ מה עוד לעשות. לקחתי את הבנ שלי בידיימ, יפרתי לו את כל ה יפורימ שאהבתי אליהו גליל | מילות נחמה