שביעי

04.09.2026 | כ"ב באלול תשפ"ו | 16 גיליון | | 6 חָנוּנִי נָא בָּזֹאת... אִמ לֹא אֶפְתַּח לָכֶמ אֵת אַרֻבּוֹת הַשָּמַיִמ וַהַרִיקֹתִי לָכֶמ בְּרָכָה". בשיחה שנתנ הרבי מלובביצ' בחודש אלול הוא הביא את הרעיונ הבא, רעיונ הפלעדזש )התחייבות(. אדמ צריכ לכתוב בערב השנה החדשה - כלומר, במוצאי השבת האחרונה של השנה - ולהתחייב בכתב כמה צדקה הוא מתעתד לתת במהלכ השנה, ובככ לפתוח לעצמו את שערי הפרנ ה. בהפוכ על הפוכ, הבנתנ? יהודי בעצמ מתחייב מראש כמה יתרומ על חשבונ כמה שירוויח, בצורה שעולה על היכולת העכשווית, על מנת לפתוח לעצמו צינורות של שפע. אור בעלי ואני חתומימ על שטר הת חייבות כבר שלוש שנימ, וא פר לכמ יפור קטנ שישכנע אתכנ למהר ולכתוב את שטר ההתחייבות: בשנה שבה פתח תי עו ק פטור, כדי להוציא קבלות על הרצאות שאני מעבירה, התחייבתי לתת כומ לצדקה עוד לפני שהתחילו לה גיע אליי הכנ ות. בהגשת הדו"ח השנתי של אותה שנה כבר ראיתי: ההכנ ות היו מה כומ שאליו התחייבתי 10 בדיוק פי ללא ההכנ ות. ובחנוני נא בזאת. • Renana0584@gmail.com של השנה השבת האחרונה היא הזדמנות ל פר על מנהג חב"דניקי שאימצנו אצלנו בבית, ואתנ חייבות לנ ות במוצ"ש הקרובה. לפני כנ א פר שלפני שנה וחצי ט תי לרבי מלובביצ' במשלחת של מדרשת מעיינותכ. לא אגזימ אמ אומר שהטי ה הזאת שינתה לי את החיימ במובנימ רבימ. זה לא שלא הייתה לי הכירות ב י ית עמ התנועה, כמו לכל יהודי, אבל יש לי גמ בנ שנקרא על שמ הרב עדינ שטיינזלצ, שאת פרו "הרבי שלי" אתנ חייבות לקרוא. מפה לשמ, ט נו למש לחת, התחלנו באוהל של הרבי )הקברימ שלו ושל האדמור הריי"צ(, והיינו שמ עוד לפחות פעמיימ או שלוש במהלכ שבוע אחד. בוקר אחד, תוכ כדי שהתפללתי , ניגשה אליי בחורה צעירה והציעה 770 ב לי להחזיק מטבע. מובנ ש ירבתי בבהלה. מה, אנחנו בהארי פוטר? מי שהיה שמ בשבת מכיר את המנהג לקבל את הרבי לפני קבלת שבת בשני טורימ, ל דר לו שולחנ להתוועדות ועוד. ב דר, העיקר שאלו שמאמינימ שהוא חי מ תדרימ יחד באותו בית כנ ת יחד עמ אלו שלא. זה כבר טוב ואפילו לא מובנ מאליו. רגע לפני הטי ה חזרה, כשקפצנו שוב לאוהל, שמתי פתק וביקשתי שה טי ה תעבור בשלומ ללא כי י אוויר. כתבתי לפי כל ההנחיות והנו ח המקו בל בחב"ד, וידאתי שרשמתי באופנ הכי ברור שיש, ורק מי שחי עמ חרדת טי ות יבינ את האימה. בביטחונ רב עליתי למטו כדי לגלות שפתקימ, גולות וקמעות זה לא בנק. הטי ה הייתה לילה לפני ל"ג בעומר, המ טו היה מפוצצ בח ידימ עד אפ מקומ, ואינ לי מושג איכ הצלחנו להמריא, כי בכל תזוזה של המטו יכולנו להרגיש את כל המזוודות מתא המטענ. טי ה זוועה, מלאה בכי י אוויר, ואני מַתִּי לחזור לאוהל כדי לבדוק מה כתבתי לא נכונ בפתק. • כל גולה, כל פתק, כל מנהג, צריכימ להיות קשור בקשר ישיר לרצונ ה'. והנה הגענו לנקודה: יש מנהג אחד של חב"ד שאנחנו מקפידימ עליו כבר כמה שנימ טובות, שבו יש התחייבות ישירה מהיושב במרומימ, ואגלה לכנ אותו כאנ. מצוות ְמעשר בתורה היא היחידה שבה הקב"ה מתחייב בפנינו, שחור על גבי לבנ: "וּב על פי רעיון הפלעדזש, אדם צריך להתחייב מחר בכתב כמה צדקה ייתן בשנה הקרובה, ובכך לפתוח לעצמו את שערי הפרנסה. בהפוך על הפוך, הבנתן? ובחנוני נא בזאת רננה מאיר כהן | דל"פ 90 צילום: אריה לייב אברמס, פלאש