שביעי

19 | 16 גיליון | 04.09.2026 | כ"ב באלול תשפ״ו | לשליחת חומרים למדור shiraandrinagarden@gmail.com נ י ר ו ם ר מ ע ה ר י ש י ו ל ה ה שירה ורינה ה טוֹרי של מה שמתרחשת ברשת לפני שבע שנימ נפגשנו במקרה באוטובו בדרכ לירושלימ. דיברנו קצת ומיד היה קליק. רינה זרקה כבדרכ אגב "מעניינ אותכ לעשות יריד יד שנייה?" ושירה מיד ענתה "מגניב!". לא היו לנו הרבה עוקבימ )ביח להיומ( אבל הקב"ה זיכה אותנו באמונה ואמביציה, והחלטנו לקפוצ למימ ולהזמינ " שהרמנו. החלטנו לקרוא לו "בחצר 2 דוכנימ נו פימ להשתתפ ביריד "יד של שירה ורינה", כי הוא היה אמור להיות בחצר של שירה, אבל יומיימ מעלות בחוצ. 40 לפני התאריכ, התפר מה התחזית ובאותו בוקר תוכננו בנות! היינו 100 לא ויתרנו, ועברנו למועדונ קטנ בקיבוצ. הגיעו יותר מ המומות ומרוגשות כל ככ. ההודעות מהאירוע הקטנ לא איחרו לבוא והבנו שא ור לנו לעצור, ולפני חגי תשרי אמרנו יאללה, עוד אחד! הפעמ באולמ קצת יותר גדול. וככה, לאט לאט, עמ הרבה תעוזה וחששות, ימ של אמונה וקהילה מדהימה מרחבי האינ טגרמ ומחוצה לו, עברנו לגנ אירועימ בוטיק. גדלנו וגדלנו, והשנה חברנו ליעל בנ מויאל מירידי נשימה, שלקחה את החצר תחת ח ותה. ביומ ראשונ הקרוב נקיימ יחד בגנ האירועימ "הפרד " ברחובות נקיימ את היריד הכי שוווה בארצ - החצר של שירה ורינה! @ rinahalevi, @ shirabarlev_amram צופיה, השכנה של שירה, היא מיילדת מבוקשת, ולפני כמה ימימ גילינו כישרונ נו פ שלה - ה ברה ישראלית. ב רטונ שלה, שהגיע ליותר ממיליונ צפיות באינ טגרמ, רואימ אותה יושבת ברחובות ניו יורק עמ שלט שבו כתוב באנגלית "גירשו אותי מעזה. תשאלו אותי למה". הכותרת הזאת משכה המונ קרנימ, שהופתעו לגלות שצופיה היא דווקא יהודייה מישראל שגורשה מגוש קטיפ, ולא פל טינית כמו שבטח חשבו. השיח נעימ, מכבד ומפתיע לא מעט מהמשתתפימ והצופימ. התרגשנו לראות איכ יוזמה פרטית שהתחילה בקטנ הגיעה לכל ככ הרבה לבבות, ובטוחות שעשתה טוב. כנ ירבו .2 יוזמות מבורכות כאלה! צופיה, מחכות לחלק @ tsofiazalis @ nimrodron נמרוד רונ, בעלה של משפיענית הרשת והאיט גירל הכי חמה היומ, יובל כ פית )שגמ לו לא ח רימ תארימ: מיי ד, שותפ ומנכ"ל בחברה גדולה, אומנ, צייר ועוד(, העלה רטונ שבו הוא משתפ על החוויה מהשבת השנייה שבה כיבה את הטלפונ. הוא דיבר על שחרור השליטה; על התחושה המדהימה להיות כל כולו בחוויה, בלי לברוח למ כ ובלי להיות בעוד כמה דברימ בו בזמנ; ועל היד שנשלחת אוטומטית בכל רגע משעממ של שקט, רק כדי להיזכר שה לולרי לא איתו. אנחנו כאנ כדי להזכיר לנמרוד שהמציאו את הפורמט לפניו, והעצירה המיוחדת שיש לשבת להציע היא ברכה. כיפ לראות רטונ כזה בחוגימ וב ביבה שלא חשבנו שבהמ ניתקל בו.