שביעי

28.08.2026 | ט"ו באלול תשפ"ו | 15 גיליון | | 4 יש רגע שבו הכל נראה מושלמ. המזוודות ארוזות, הדרכונימ בתיק, הילדימ באופנ מחשיד עוד לא התחילו לריב, וה ימנימ מעידימ שהפעמ יהיה ב דר. ואז אתמ מגיעימ לנתב"ג רק כדי לגלות, שאתמ אולי גרתמ חופשה, אבל המציאות גרה לכמ תפקיד. בר כות, אתמ קלפ מיקוח במערכה. אומרימ שהאדמ מתכננ ואלוקימ צוחק, אז אצלנו האדמ מתכננ חופשה והמנגנונ הציבורי כבר ידאג לעשות מזה בדיחה. לא הייתי שמ באותו יומ חמישי שבו נמל התעופה נעצר. לא שהעובדה הזו מנעה ממני לפתח, רק מהדיווחימ, התקפ חרדה. די לי במ חשבה על עמדות צ'ק אינ גורות כדי להישטפ זיעה קרה, וזה עוד לפני שהגענו לדבר על נו עימ תקועימ במטו ימ, טי ות שלא נוחתות אלפ בני אדמ שמגלימ שכרטי 100 ויותר מ הטי ה שלהמ הפכ ברגע להשקעה לא ממומשת. מיליונ שקלימ, 30 הנזק מהאירוע הוערכ ב אבל למ פרימ יש נטייה להישמע טריליימ. המ לא משקפימ את הילדימ שנרדמו על המז וודות, את אלה שהחמיצו טיפול רפואי או את המשפחות שח כו שקל לשקל כדי להחליפ קצת אווירה, ובמקומ זה קיבלו מופע ליצנימ בדיוטי פרי שמעודד הגירה. חשוב לומר: עובדי נתב"ג המ חוליה קרי טית במערכת. כבר תקופה ארוכה המ מתריעימ על מח ור בכוח אדמ, עומ קיצוני ומשמ שעות 12 רות ממושכות. מי ש וחב מזוודות ברציפות הוא לא מפונק. הוא שחוק. ובנמל תעופה - שחיקה אינה רק בעיה תע וקתית, היא עלולה להפוכ ל יכונ בטיחותי. אבל גמ מצוקה מוצדקת לא הופכת כל אמצעי למוצדק. שוב הפכ הציבור הישראלי לבולמ הזעזועימ ב כ וכ שבינ ההנהלה לוועד. ושוב הוא זה שמשלמ את המחיר היקר על כשל שנבנה ככל הנראה הרבה לפני שהמ וע נעצר. • מטריד לחשוב שהאירוע לא היה בגדר הפתעה. הנהלת רשות שדות התעופה ידעה אלפ נו 100 שאוגו ט יביא איתו יותר מ עימ ביומ. ומכאנ שאמ ידעה על המח ור בכוח אדמ ולא נערכה, זה כשל ניהולי. אמ התריעה ולא קיבלה מענה - האחריות עולה גמ למשרד התחבורה ולגורמי הפיקוח. ואמ ועד העובדימ בחר לפעול דווקא ביומ הע מו בשנה, בלי התרעה מ פקת ובלי הגנה על הנו עימ - גמ הוא אינו יכול לה תתר מאחורי מצוקת העובדימ. כי זכויות איננ פוטרות מאחריות לתוצאות, והשאלה הנשאלת היא מתי יבינו שהמערכת הציבורית אינה רכוש ההנהלה או הוועד. היא שייכת לציבור. והציבור הוא לא מזוודה שא פשר להשאיר על המ וע עד שהצדדימ י יימו להתווכח. לכנ, א ור לאפ אחד מאיתנו לה תפק בכע של יומיימ ובכמה רטוני טיקטוק על "דילה בטי ה". עלינו לדרוש פר ומ מ ודר של הכ שלימ, לוח זמנימ לתיקונימ, מנגנונ פיצוי לנ פגעימ ותוכנית שתמנע מאותו אירוע לחזור בחגימ. כי מי יודע לאנ יובילו המגעימ. • נותר רק לקוות שזו הייתה השביתה האח רונה של הקיצ. טוב, לפחות עד שיגיע הרי טואל הקבוע שמכריז על ופו הרשמי, וכנ, אני מתכוונת לאיומ המ ורתי. כי אחרי קיצ שבו הילדימ למדו שכרטי טי ה לא מבטיח שיטו ו, המ עשויימ לגלות בקרוב שגמ רישומ לבית ה פר לא מבטיח שילמדו. אז תעשו את עצמכמ מופתעימ כשתשמעו על השבתת פתיחת שנת הלימודימ הבאה. כי מי אמר שמדינת ישראל לא מכינה את הדור • הצעיר להתרגל לחיות בה? Shirielgavish@gmail.com שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי מתי יבינו שהמערכת הציבורית אינה רכוש ההנהלה או הוועד? שהציבור הוא לא מזוודה שאפשר להשאיר על המסוע עד שהצדדים יסיימו להתווכח? אסור להסתפק בכעס של יומיים ובכמה סרטוני טיקטוק 90 צילום: אבשלום ששוני, פלאש מצב טיסה