שביעי

14.08.2026 | ר"ח אלול תשפ"ו | 13 גיליון | | 8 איילת שליסל | על השולחן כ רגיל במשפחת שלי ל, ההחלטה איפה לעשות את השבת מתקבלת אי שמ בינ יומ חמישי אחר הצהריימ לשישי בבוקר. ובשבוע שעבר שוב צפה ההתלבטות. אחרי שהבנו שהגדולה לא בבית, והשנייה רק מחכה שנחליט לנ וע כדי לארגנ לעצמה שבת חברות, התקבלה ההחלטה: נו עימ לשטח מוכ לחבל עזה. בדרכ, בכביש המוביל לכיוונ נחל עוז, הציפ אותי פתאומ גל חזק של זיכרונות. הכביש הזה הזכיר לי באופנ כמעט מוחשי את הדרכ לנצרימ, שבה הייתי נכנ ת ויוצאת יומ יומ כשגרתי שמ. לרגע הרגשתי דחפ פנימי, כמעט בלתי נשלט, להזיז את ההגה רק מעט ימינה - ולהיכנ בחזרה הביתה. לא לבית האישי, כמו לבית הלאומי שלנו. כפי ששיתפתי כאנ לא פעמ, עשינו כבר לא מעט שבתות בשטח, ואפילו כמה לילות דר. אבל הפעמ, האתגר הגדול באמת היה מזג האוויר. רק אחרי שיצאנו לדרכ, הבנו שהנקודה שנבחרה מאתגרת בהרבה מהפעמימ הקודמות: אינ בה מקור מימ מ ודר או תשתיות רשמיות. הכל נ מכ בבלעדיות על "הצוות הלוגי טי" - נוער הבנימ והבנות המ ור של תנועת נחלה. בשטח זה אומר שאינ ברזימ, והכל מתב על ג'ריקנימ ובקבוקי מימ; החשמל מגיע מגנ רטור שמופעל רק בערב; ואפילו הנוחיות מ תכמת בשירותי נ ורת אקולוגיימ. • אחרי שהקמנו את האוהלימ, הדלקנו נרות והתחלנו בקבלת שבת, פתאומ התגלתה התמונה המלאה: המשפחות המדהימות , כשהטמפרטורות התחילו לרדת. 17:00 רק קצת אחרי השעה אבל דווקא מתוכ החומ והחו ר בתשתיות, גילינו מחדש את הדברימ הפשוטימ. הילדות, שבבית רגילות למ כימ ולמזגנ, גילו פתאומ איזה כיפ זה פשוט לשחק במרחב הפתוח. בלי חד רימ ובלי קירות, הטבע הפכ למגרש המשחקימ הכי גדול שלהנ. אפילו פלח אבטיח פשוט, שהוציאו מהצידנית, הרגיש פתאומ כמו הפינוק הקר והמושלמ ביותר שהטבע יכול להציע. במהלכ השבת יירנו יחד עמ בני הנוער. תיצפתנו לעבר עזה, והתחושה הייתה מרגשת ומלאת משמעות. במוצ"ש, בשעת לילה מאוחרת, לאחר ש יימתי את העבודה מול התקשורת, בלילה אל הרי השומרונ הנעימימ, 1 יצאנו לדרכ. הגענו באזור ושמ המשכנו לעבוד עד לפנות בוקר על נקודה נו פת של התיישבות. • אז נכונ, יש המונ משפחות שיוצאות בימימ אלה לקמפינג בכנרת או בפארקימ. אבל אינ כמו שבת שבה מרגישימ את ארצ ישראל דרכ הרגליימ - וגמ דרכ מעלות החומ. וכמו שזה נראה, אני גאה לומר שאני רוצה לחזור ולהתיישב בעזה. זה אפש רי, וזה גמ יקרה בקרוב ממש, לפחות בתוחמת הצפונית, לפני הבחירות. אבל אמ אפשר, מדי פעמ לחזור ולנשומ את האוויר הצלול של הרי השומרונ. • ayeletsbrpr@gmail.com שהגיעו לשמ. פגשנו זוג מבוגר מפרד חנה, להערכתי באזור , שהגיע עמ נגרר ועליו ביתנ עצ שייצר בעצמו. ב עודת 80 גיל השבת שאלתי את האישה: לא קשה לכ בלי מזגנ בחומ הזה? היא ה תכלה עליי וענתה בפשטות ששבתה אותי: "מה פתאומ, מי צריכ מזגנ? אני פותחת חלונ ויש לי בריזה מצוינת". טוב, אני חייבת להודות שעוד לא הגעתי לדרגה הזו. היה לי חמ, וכנ, כולנו הזענו לא מעט. את מנוחת השבת הצלחנו לתפו מפרדס 80 אחרי קבלת שבת פגשתי זוג בני חנה, ושאלתי את האישה: לא קשה לך בלי מזגן? "מה פתאום?", היא השיבה בתמימות, "אני פותחת חלון ויש לי בריזה מצוינת" ברגליים ובמעלות החום