שביעי

14.08.2026 | ר"ח אלול תשפ"ו | 13 גיליון | | 4 ת אמינו או לא, אבל עוד רגע והחופש הגדול מאחורינו. אמ לשפוט לפי הרשתות החב רתיות, נראה שעמ ישראל העביר את הש בועות האחרונימ בינ שקיעות ביוונ, קמ פינג בגולנ וביקורימ משפחתיימ בימ. התמונות פוטוגניות, הנופימ מרהיבימ והילדימ מחויכימ. במציאות, אגב, באותו זמנ ממש, מישהו ני ה להבינ איכ מ ירימ גלידה מהמושב האחו רי, אחת אחרת חיפשה את המטענ שנשכח במ לונ, ולפחות ילד אחד בכה כי מבחינתו חופשה כוללת בריכה ולא מוזיאונ. ככה זה. אמ פעמ היינו חוזרימ מהטיול עמ יפורימ, היומ נדמה שאנחנו חוזרימ בעיקר עמ הוכחות. אנחנו מצלמימ את המנה לפני שטע מנו, את השקיעה לפני שהבטנו, ואת הילדימ נהנימ לפני שבדקנו אמ המ באמת נהנימ. ואמ אתמ חושבימ שאני עומדת להתחיל עכשיו עוד נאומ על "הדור הצעיר", אז לא. המ אולי נולדו לעולמ הזה. אנחנו, ככ גיליתי לאחרונה, פשוט ה תגלנו אליו מהר מאוד. • קבלו וידוי אישי. לא מזמנ התבקשתי, במ גרת משימה, לצאת לטבע. לבד. בלי טלפונ. לעשר דקות. ההנחיה הייתה פשוטה: ללכת, להתבוננ, לחשוב ולחזור. עשר דקות. מה כבר יכול לקרות? ובכנ, הרבה. עבור מי שמנהלת, כותבת, עונה, מדברת ומשתפת כמעט בלי הפ קה, התברר שמדובר במשימה מאתגרת בהרבה מכפי שהיא נשמעת. השקט היה נפלא, השקיעה הייתה מרהיבה, וגמ היד שלי הגיבה בהתאמה. אלא שתוכ כדי שהיא החליקה בטבעיות אל הכי לעבר הט לפונ, נזכרתי שהוא לא שמ. בומ. זה גמ היה הרגע שבו היכתה בי ההבנה שאינ לי עכשיו שמצ של מושג מה לעשות עמ כל היופי הזה. הדופק עלה לי. פיזית. ברצינות, אני אמורה עכשיו פשוט לזכור את הרגע הזה? אז מתברר שלמדע יש תשובה לנושא, ומ חקר שנעשה מצא שאנשימ שצילמו מוצגימ במוזיאונ זכרו מהמ פחות מאלו שפשוט הת בוננו בהמ. כלומר, בזמנ שאנחנו ע וקימ בל שמור ולתעד את הרגע, אנחנו עלולימ דווקא לזכור ממנו פחות. ככל שחשבתי על זה יותר, הבנתי שמה שה עלה לי את הדופק לא היה היעדר הטלפונ. אלא ההבנה שכדי לזכור רגע באמת - צריכ באמת להיות בו. אבל איכ שומרימ על קשב, כשעצמ נוכחותו של הטלפונ גוזלת מאיתנו משאבימ קוגני טיביימ גמ מבלי שאנחנו משתמשימ בו, תוכ שהוא משאיר אותנו כל הזמנ בכוננות: אולי מישהו כתב, אולי קרה משהו, אולי העולמ התקדמ שתי דקות בלעדינו. • בעולמ העבודה, המחיר הזה מורגש היטב וכבר מקבל ממדימ ארגוניימ. נתוני מיקרו ופט מראימ שגמ במשרד, רצפ העבודה שלנו נקטע בממוצע אחת לשתי דקות על ידי מייל, הודעה או התראה. אנחנו אוהבימ לקרוא לזה זמינות. אבל זמינות אינה בהכרח יעילות. וכשזה מגיע לביצועימ שלנו בתחומ ההורות, האירוניה אפילו גדולה יותר. עד כדי ככ שההמלצה הטובה ביותר לכולנו היא שבזמנ שאנחנו מ בירימ לילדימ שהמ מכורימ לטל פונ, כדאי שנרימ לרגע את הראש מהמ כ כדי לבדוק אמ המ עדיינ בחדר. ואולי זהו האתגר הגדול ביותר שהטכנולו גיה מציבה בפנינו: לא איכ לדעת להשתמש בה, אלא לדעת דווקא מתי לא. אז רגע לפני שהחופש הגדול מ תיימ, נ ו לפעמימ להשאיר את הטלפונ בתיק. לא כדי להתנתק מהעולמ. אלא כדי לבדוק אמ אתמ עדיינ יודעימ להת • חבר אליו. Shirielgavish@gmail.com שירי גרין אלגביש | עכשיו טורי השקט היה נפלא, השקיעה מרהיבה, ואז, בום. נזכרתי שהטלפון לא שם. הדופק עלה לי. פיזית. ברצינות, אני אמורה עכשיו פשוט לזכור את הרגע הזה? תקשיבו רגע