שביעי

11 | 13 גיליון | 14.08.2026 | ר"ח אלול תשפ״ו | החברות הממשלתיות במשרד האוצר. "רציתי לראות מקרוב את תהליכ קבלת החלטות מהצד השני. רציתי להבינ איכ חושבימ באוצר, איכ עובר חוק הה דרימ ומה המשמעות של הח לטת ממשלה. הכרתי את העולמ מה חברה האזרחית, ורציתי להבינ גמ את נקודת המבט של פקידי הציבור". אנשימ רבימ שעוברימ בשדה הציבורי, ממשיכימ לתפקידימ נו פימ בתחומ או למגזר הע קי. את בחרת לשוב לעשייה החבר תית בציונות הדתית כעבור שנתיימ בלבד. למה? "זה מה שאני אוהבת ומחוברת אליו, ואני מאמינה שניתנ לעשות שינויימ גדולימ מכל עמדה - ע קית, ציבורית וחברתית, גמ אמ היא מגזרית ומג דרית". נשימ דתיות נמצאות היומ בצבא, באקדמיה, בכנ ת, בע קימ ובחברה האזרחית. למה בכלל צריכ תנועה כמו אמונה? "גמ אני שאלתי את עצמי את השא לה הזאת לפני שבאתי", היא מודה, "והתשובה מתחילה בפער בינ הנראות של הציונות הדתית במוקדי ההשפעה לבינ חלקנ של הנשימ בתוכה. הציבור 15% ל 12% הדתי לאומי כולל בינ מהחברה. אמ תשאל אדמ ברחוב מה הייצוג של הציבור שלנו במוקדי ההשפעה, הוא יגיד שאנחנו בכל מקומ - בצבא, בכלכלה, בפוליטיקה, בר < ב וגיות של יהדות ודמוקרטיה, בשי לוב חלקי החברה בצה"ל"(, ושמ היא נדהמה לגלות את החיבור של בנות הציונות הדתית לשירות הצבאי. "כנ ערות אמרו לנו תמיד שאפ אחת לא מתגיי ת. ופתאומ ראיתי שיש חלקימ בציבור שלנו שבנותיו מתגיי ות. הב נתי שזה אירוע שאני חייבת ללמוד". בהמשכ היא הקימה מוקד מידע וייעוצ לבנות דתיות, יצרה קשרימ עמ צה"ל ועמ משרד הביטחונ, וקיד מה מהלכימ עמ מו דות חינוכ דתיימ, הורימ ורבנימ. "זה לא תמיד היה נעימ, אבל הלכתי עמ האמת שלי. כשאתה בשטח, אתה רואה שהבנות רוצות, שההורימ תומכימ, שהנ עושות טוב לחברה הישראלית, לצה"ל ולעצמנ. המשפט שליווה אותה היה מעבר מ'אי אפשר' ל'איכ אפשר'. "גדלתי בבית של ארבעה ילדימ, שני בנימ ושתי בנות, וגמ אני אמא לשני בנימ ושתי בנות. המ אוכלימ את אותו אוכל ומקבלימ את אותמ ער כימ. לא יכול להיות שאני אגיד לבת שלי שהדלת הזאת גורה בפניה. לצד זה, חשוב לי לומר שאינ כאנ תחרות מול השירות הלאומי. אני בעדו. אחותי שירתה, ויש תפקידימ שרק בנות שי רות לאומי יכולות לעשות והנ תורמות למדינה במקומות שבהמ לא יהיה אפ אחד אחר מלבדנ". שנה באלומה עברה לע 20 לאחר לתפקיד חדש, כ גנית מנהלת רשות ב , כשיפעת 80 אמצע שנות ה לע שהתה עמ משפחתה בשלי חות בארה"ב, היא צעדה בשדרה החמישית בניו יורק במצעד התמיכה השנתי בישראל, ולפניה צעדה מש לחת של חיילות צה"ל. "התפוצצתי מגאווה. אני זוכרת את עצמי מ תכלת עליהנ ואומרת שיומ אחד אהיה כמוהנ - אחזור לישראל ואהיה חיילת". לימימ היא הפכה למנכ"לית עמותת אלומה, שבינ היתר מלווה ומ ייעת לנשימ דתיות במהלכ גיו נ ושירותנ הצבאי, וכיומ מכהנת כיו"ר תנועת אמונה לקידומ נשימ דתיות לאומיות. עוד קודמ היא קיימה את הבטחתה לתפ 90 והתגיי ה בתחילת שנות ה קיד מורה חיילת בבית פר שדה כפר עציונ של החברה להגנת הטבע. זה לא היה נפוצ אז שצעירה דתייה תתגיי לצה"ל. "מהמחזור באולפנית בת"א, שבה למדתי, התגיי נו שלוש בנות בלבד. זה בכלל לא היה שגרתי, אבל החלט תי, ומבחינתי זה היה ופ פ וק". ( נשואה ליאיר, אמ לא 53) לע רבעה ו בתא לנכד ממודיעינ, עברה את המ לול הקלא י של בת הציונות הדתית, כולל כחניכה ומדריכה בבני עקיבא ותלמידת אולפנית. בשירות הצבאי לא רק שהכירה את בנ זוגה, שלנ עמ יחידתו דובדבנ בכפר עציונ בזמנ פעילות מבצעית באזור, אלא נפתחה לעולמות חדשימ שהתוו עבו רה את מ לול חייה המקצועיימ בעולמ החברתי. "נחשפתי שמ לאנשימ גדולימ כמו חננ פורת ז"ל ורעייתו רחל, שהיו מאורות גדולימ והשתתפו בתורנויות בחדר האוכל. נחשפתי למרחבימ, לח קלאות, לאהבת הארצ וגמ לעמ יש ראל, ולגוונימ השונימ בחברה. למדתי פרק חשוב בחיימ". עמ שחרורה היא החלה קריירה בת עשור בחברה להגנת הטבע, תחי לה כמדריכה ובהמשכ כמנהלת תחומ המתודיקה במחלקת ההדרכה. "זה לא רק מה מדריכימ, אלא איכ מדריכימ", היא גור ת. תוכ כדי עבודה היא הע מיקה בלימודי ארצ ישראל, ובעיקר במומחיות להעברת תכנימ ומ רימ - תכונה ששימשה אותה רבות בתחנה הבאה בחייה. לא נגד השירות הלאומי עברה לאלומה, 2000 בשנת שהוקמה על ידי תנועת הקיבוצ הדתי לאחר רצח רבינ )"זו עמותה שעו קת מפגש בדליית אל כרמל על מנהיגות נשית בחברה הדרוזית צילום: דוברות