שביעי

ככל שאת יודעת יותר, רואה יותר ונחשפת ליותר אירועים, את אמנם מפחדת יותר, אבל גם מודה על הטוב. למדתי להכיר ולהעריץ את המשפחות, והרגשתי שהפכתי לחלק מהן היא נולדה וגדלה בשכונת רחביה בירושלימ, ולאחר לימודימ בתיכונ פלכ התגיי ה לצה"ל. היא נישאה למנחמ ונולדו להמ שבעה ילדימ. במשכ שנימ ארוכות שימש בעלה כקצינ בצנחנימ, וגמ כיומ, כשהוא כבר בדרגת אל"מ, הוא משרת במי לואימ. גרייב קי שילבה בינ הבית והמשפחה לעבודתה כאחות טיפול נמרצ נוירוכירורגי, ובהמשכ בבית ה פר ל יעוד בשערי צדק. "בלידה האחרונה שלי ילדתי תאומימ, וחברה טובה שהיא רופאת ילדימ הציעה לי לבדוק מרכז ליל דימ עמ צרכימ מיוחדימ. עניתי לה שכשהתחלתי לעבוד כאחות, הבט חתי לעצמי שיש שני תחומימ שאני לא אעבוד בהמ - אונקולוגיה וילדימ. אבל היא שיכנעה אותי לבוא בערב למרכז". מרגע שנכנ ה בשערי הבניינ ופ גשה את עשרות הילדימ ששהו בו, גרייב קי התאהבה במקומ והשתכנ עה להפר חצי מהבטחתה. "ככל שאת נמצאת כאנ יותר, במיוחד כשאת אמא ו בתא שרואה הרבה מאוד דברימ, את לומדת לומר תודה על הילדימ והנכ דימ הבריאימ. "מצד שני, ככל שאת מתחברת למשפחות ומבינה שהנ בריצה ארו כת טווח, כי ילדימ יכולימ להישאר שנה, את נקשרת 20 אצלנו יותר מ אליהנ והופכת להיות חלק מהמשפחה. הנ הופכות לחלק מהחיימ שלי. בת ילדימ, וכיומ 30 חילת דרכי כאנ היו ילדימ וצעירימ. אני רואה 100 יש כ את הפחדימ, ההתמודדויות והצרכימ. זה חלק ממני וממי שאני". לחולל שינוי, לא לסמן וי גרייב קי מבקשת להציפ את נושא השיח והמקומ של ילדימ עמ צרכימ מיוחדימ ומשפחותיהמ בחברה. שנה? 30 מה היה המצב לפני "שונה לחלוטינ מהיומ. אפ אחד לא דיבר בפתיחות על הבנ או הבת שלו אמ היו להמ צרכימ מיוחדימ. לפעמימ אפילו ה תירו. אני זוכרת ששאלו בתא שהייתה דמות ציבורית כמה נכדימ יש לה, היא התלבטה אמ לכלול את הנכד ששהה אצלנו. < ביקור מפקחי חינוך בעיריית ירושלים בבית החולים עדי צילום: עמותת עדי 31.07.2026 | י"ז באב תשפ"ו | 11 גיליון | | 12 גרייבסקי )משמאל( עם מנהלת בית הספר של עדי, אורית רוזנברג